שומו-יפוע

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סוּמוּ-אֶפּוּח (מלך בין השנים 1780-1810 לפנה"ס לערך על פי הכרונולוגיה התיכונה) היה על פי התיעוד ההיסטורי, המלך הראשון של ממלכת ימחד, שמרכזה היה בעיר חלב. הוא הקים את שושלת בית ימחד, שושלת ממוצא שמי ששלטה בצפון סוריה בין המאות ה-18 וה-17 לפנה"ס והתקיימה גם במאה ה-16 לפנה"ס.

תקופת מלוכתו

אין מידע על נסיבות עלייתו לשלטון של סומו-אפוח בחלב ועל חייו לפני ששמו הופיע לראשונה בטקסטים בארכיון מארי. באותה עת תחום שלטונו כלל גם את אללח' במערב, קרוב לים התיכון, ואת העיר טובה (Tuba) ממזרח. האזכור הראשון שלו הוא בטקסים של יחדונלים מלך מארי, כאחד השליטים שנלחמו נגדו. הקמת הממלכה והתגברותה על פני ממלכת אבלה, הממלכה הקודמת ששלטה במרחב, אינם ידועים. אבל תהליך זה היה חלק מתהליך שהתרחש באותה עת, של התעצמות שושלות מלכים ממוצא שמי מערבי, שהקימו ממלכות ברחבי מסופוטמיה.[1] סומו-אפוח הקים את הממלכה והקים ברית עם יחדונלים ממארי, שאתו היה בקשרי נישואים, אבל בהמשך יחדונלים החל להתפשט צפונה וכבש את אמר ותותול וערים נוספות שהיו לפני כן בשליטת שבטי בני ימין, שהיו בני ברית של ימחד. בשנת 1805 לפנה"ס הוא גם יצא למסע מלחמה מערבה וטען שהגיע עד הים התיכון. השבטים שכבש מרדו כנגדו.[2] מסעות מלחמה אלה הביאו את סומו-אפוח לתמוך בשבטי בני ימין והוא יצא אתם לקרב כנגד יחדונלים, שטען שניצח אותם. יחדונלים נהרג בסופו של דבר על ידי בנו סומו-ימם שעלה לשלטון בשנת 1800 לפנה"ס, ולאחר ארבע שנים, בשנת 1796 לפנה"ס, כבש שמשי-אדד הראשון מלך אשור את מארי.[3]

מלחמה נגד אשור

 סומו-אפוח תקף ממלכה באזור זַלמַקוּם, (אזור ביצתי בין הפרת ואזור מוצא הבליח שחרן במרכזו), תוך שהוא נעזר בעיר המדינה חשום, ששכנה מצפון לחלב. חשום העבירה לאחר מכן את נאמנותה לשמשי-אדד הראשון. עלייתו של שמשי-אדד הראשון בצפון מסופוטמיה ואשור היוותה איום גדול יותר על ימחד מאשר כוחה של מארי. המלך האשורי היה בעל שאיפות כבוש והתפשטות, ותכנן להיות מלך מסופוטמיה והלבנט וקרא לעצמו "מלך העולם". הוא צרף לבריתו, בנוסף לחשום, גם את כרכמיש ואורשום, ששכנו מצפונה של חלב[4] והיו לפני כן בנות ברית של ימחד.[5] הוא כרת ברית עם קטנה, יריבתה של ימחד, ששכנה מדרומה. ברית זאת נחתמה על ידי נישואים בין בנו ישמח-אדד, לנסיכה בלתום, בתו של איש-אדו מלך קטנה. סומו-אפוח לא היה מרוצה מהברית הזאת ותקף את אזור הספר של קטנה, תוך שהוא ממריד ערים בדרום כנגד מלך קטנה. הסיבה הרשמית למלחמה הייתה מאבק על עיר הגבול "פַּרגַה".[6]

לאחר כיבוש מארי, ברח זימרילים, היורש של מארי, לימחד. הוא התקבל בברכה שם על ידי סומו-אפוח, שהכיר בו כיורש החוקי ותכנן להשתמש בו למטרותיו בעתיד, כיורש החוקי של מארי. ברית המלכים של שמשי-אדד הראשון תקפה את חלב, אבל לא הצליחה לכבוש אותה. סומו-אפוח כרת ברית עם שבטי הסותו והתוּרוּכּוּם (אנ'), שבטים שחיו בצפון הרי הזגרוס ואזור ימת אורמיה, בשטח איראן של היום. הם תקפו את צבא אשור ממזרח ומדרום. בנוסף, הוא כבש את העיר דור-שמשי-אדד ושינה את שמה לדור-סומו-אפוח.

מותו ומורשתו

סומו-אפוח נהרג ב-1780 לפנה"ס, בעת מאבקו בשמשי-אדד הראשון. יורשו היה בנו ירים-לים הראשון. בנו מאשתו סומונה-אבי. השושלת של סומו-אפוח המשיכה להתקיים דרך מלכי אללח'.

הערות שוליים

  1. ^ עורך: ישראל אפעל, של ארץ-ישראל - מבואות התקופות הקדומות (מהתקופות הפריהיסטוריות עד סוף האלף השני לפני הספירה), הוצאת יד יצחק בן צבי, 1982, עמ' 150
  2. ^ The Ancient Near East: History, Society and Economy, מאת Mario Liverani, הוצאתRoutledge, ‏2013, עמ' 354
  3. ^ Warfare in the Ancient Near East to 1600 BC, מאת William J. Hamblin, הוצאת Routledge,‏ 2006, עמ' 254
  4. ^ משה ענבר, נבואות, בריתות ושבטים בתעודות מארי, מוסד ביאליק, 2007, עמ' 7
  5. ^ The Military Establishments at Mari מאת Jack M. Sasson, הוצאת Gregorian Biblical BookShop‏, 1969, עמ' 44–45
  6. ^ משה ענבר, נבואות, בריתות ושבטים בתעודות מארי, מוסד ביאליק, 2007, עמ' 11


הקודם:
אין
מלך ממלכי ימחד
1810–1780 לפנה"ס, על פי הכרונולוגיה התיכונה
הבא:
ירים-לים הראשון
1780–1764 לפנה"ס


21370717שומו-יפוע