שולחן ירי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מימין: צלף צה"ל עם מערכת נשק צלפים "ברק", מיוצבת על שולחן ירי. משמאל: מאתר עם טלסקופ תצפית על חצובה.

שולחן ירי (נקרא גם שולחן צליפה או שולחן צלפים) הוא פלטפורמה מיוצבת עליה מניח היורה את הרובה על מנת לבצע ירי מדויק או צליפה. השולחן מורכב מפלטה שטוחה ומיושרת המיוצבת על גבי חצובה בעלת גובה משתנה והשימוש בו נעשה בעיקר במצבי עמידה או ישיבה. השימוש בשולחן ירי נעשה בעיקר על ידי צלפים. שלא כמו חצובת ירי רגילה, שולחן הצלפים מספק יציבות גבוהה ביותר בירי, שכמעט משתווה לירי בשכיבה.

היסטוריה

בשנת 1840, שולחן הירי הומצא על ידי יצרני נשק אמריקאיים, על מנת להגביר את הדיוק לטווח הארוך בירי. ההמצאה זכתה להצלחה, ובשנת 1883 צלף אמריקאי בשם הרי פופה הצליח לירות במטרות ופגע בסטייה של 6.35 סנטימטר בלבד ממרחק של 182 מטר, לאחר כמה ניסיונות, למרות חימום הקנה מהירי.

ערך זה הוא קצרמר בנושא אמצעי לחימה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31573949שולחן ירי