שה שה שה שה שה

שְׁה שְׁה שְׁה שְׁה שְׁה (בכתב סיני: 施氏食獅史; בפין-יין: Shī Shì shí shī shǐ) הוא שיר בשפה הסינית הקלאסית מאת הבלשן הסיני-אמריקאי גַּ'או יְוֵּ'אנְזֶ'ן (Zhào Yuánrèn;‏ Chao Yuen Ren;‏ 1892–1982), המהווה דוגמה מפורסמת של כתיבה תחת אילוץ. תרגום כותרת השיר הוא בערך "המעשה באדם ששמו שִי שאכל אריות". כל 92 ההברות בשיר זה מבוטאות "שְׁה" באחד מארבעת הטונים הרשמיים בסינית הקלאסית. השיר מובן כמעט בשלמותו לרוב דוברי המנדרינית המודרניים, אך זאת בצורה הכתובה ההירוגליפית בלבד; זאת משום שבמהלך מעל ל-2,500 שנות שימוש בסינית הקלאסית חלו בהגייתה שינויים רבים, דבר שגרם להיווצרותם של הומופונים רבים. כתוצאה מכך, קריאה בעל-פה של השיר במנדרינית או כתיבתו בשיטת תעתיק כלשהי הופכת אותו לחסר משמעות לחלוטין.

השיר

施氏食狮史

"石室诗士施氏，嗜狮，誓食十狮。

施氏时时适市视狮。

十时，适十狮适市。

是时，适施氏适市。

施氏视是十狮，恃矢势，

使是十狮逝世。

氏拾是十狮尸，适石室。

石室湿，氏使侍拭石室。

石室拭，氏始试食是十狮尸。

食时，始识是十狮尸，实十石狮尸。

试释是事"

תרגום השיר

"דברי ימי האדון שה שאכל אריות"

"אדון שה המשורר ממשכן האבן, חובב האריות, נשבע לאכול עשרה אריות.
לעיתים קרובות הלך האדון לשוק למצוא אריות.
בדיוק בשעה עשר הלכו עשרה אריות לשוק.
ובדיוק באותו זמן האדון שה הלך לשוק.
האדון בחן את עשרת האריות הללו, ובכוח חיציו הביא את עשרת האריות אל מותם.
האדון אסף את גופותיהם של עשרת האריות, והלך אל משכן האבן.
משכן האבן היה רטוב, האדון שלח את המשרתת לנקות את משכן האבן.
משכן האבן נוקה, ורק אז ניסה האדון לאכול את עשרת האריות הללו.
רק כשניסה לאכול, הבין שעשרת האריות הללו היו למעשה עשר גופות של אריות אבן.
נסה להסביר את העניין".