שד פיברוציסטי
 | |
| שינויים פיברוציסטיים | |
| תחום | מיילדות וגינקולוגיה |
|---|---|
שד פיברוציסטי (באנגלית: Fibrocystic breast changes, או בקצרה "FBC") הוא מצב שבו יש שינויים ברקמת השד. מצב זה משפיע על כ- 30-60% מהנשים ולפחות 50% מהנשים בגיל הפוריות[1]. מספר מחקרים מצביעים על כך שהשכיחות של השד הפיברוציסטי עשוי אפילו להיות גבוה כ- 70% ל-90%[2][3]. שד פיברוציסטי מאופיין על ידי גושים בשד אשר לפעמים עלולים לגרום אי נוחות. התופעה לעיתים קשורה לשינוי ההורמונלי של האישה או מושפעת על ידי המחזור החודשי[4].
סימנים וסימפטומים
השינויים במחלת השד הפיברוציסטית מאופיינים על ידי הופעתם של סיבי רקמות ומרקם גושי בשדיים[5]. גושים אלה הם גושים חלקים עם קצוות מוגדרים והם בדרך כלל נעים בחופשיות ביחס למבנים סמוכים. הגושים לעיתים יכולים להיות מוסתרים על ידי מבנה השד. הגושים לרוב נמצאים בחלק העליון והחיצוני של השד (הקרוב לבית השחי), אבל ניתן למצוא אותם גם בשאר רחבי השד. נשים עם רקמת שד פיברוציסטית, עלולות להרגיש אי נוחות מתמשכת או לסירוגין כאב או רגישות בשדיים הקשורים לכך שיש נפיחות בשדיים. השדיים עצמם והפטמות עלולים לעיתים להיות רגישים או מגרדים. הסימפטומים נוטים להיות קשורים תקופתית למחזור החודשי של האישה. הסימפטומים נוטים להיות בשיאם בימים אלו, או במקרים חמורים, שבועות לפני כל מחזור חודשי. אחרי המחזור החודשי הספטומים יהיו במגמת ירידה. בשיא הסימפטומים, השדיים עשויים להרגיש מלאים, כבדים, נפוחים ורגישים למגע. עד כה, לא גילו סיבוכים אשר שד פיברוציסטי עלול לגרום להנקה.
פתופיזיולוגיה
המנגנון המדויק של השד הפיברוציסטי הוא לא לגמרי מובן, למרות זאת ידוע שכלל הנראה הוא קשור לרמות ההורמונים בגוף האישה. התופעה בדרך כלל חולפת לאחר גיל המעבר וידוע בנוסף שהוא קשור למחזור החודשי. נשים בגיל הבלות אשר מקבלות טיפול הורמונלי דיווחו על סימפטומים של שד פיברוציסטי. הדבר מציין שאכן רמות ההורמונים רלוונטיות למצב זה.
הפיכת השד לפיברוציסטי הוא תהליך מתמשך. התהליך נגרם בחלקו על ידי שינויים הורמונלים רגילים במהלך המחזור החודשי של האישה. החשובים ביותר מבין ההורמונים המשפיעים על מצב זה הם: אסטרוגן, פרוגסטרון ו - פרולקטין[6][7].
הורמונים אלו משפיעים ישירות על רקמות השד על ידי כך שהם גורמים לתאים לגדול ולהתרבות. הורמונים רבים אחרים כגון TSH, אינסולין, הורמון גדילה וגורמי צמיחה כגון TGF-בטא גורמים באופן ישיר או עקיף להגברה של צמיחת תאים. שנים של כאלה תנודות בסופו של דבר גורמות לייצור של ציסטות קטנות או לאזורים צפופים בשד שבו רקמה סיבית. הופעתן של מספר ציסטות קטנות בשד והתחלה של כאב בשדיים בדרך כלל מתפתח כאשר האישה מגיעה לשנות ה-30 בחייה[8]. ציסטות גדולות בדרך כלל לא נפוצות לפני גיל 35.
אבחון
מחלת השד הפיברוציסטי תאובחן בראש ובראשונה על סמך תסמינים קליניים ובדיקת השד על ידי הרופא. במהלך בדיקה זו, הרופא בודק אם יש אזורים חריגים שדיים, גם ויזואלית וגם באופן ידני. כמו כן, נבדקות בלוטות הלימפה בבית השחי ואזורים בצוואר התחתון. היסטוריה רפואית מלאה ומדויקת של המטופלת עוזרת גם לאבחון מצב זה. אם לחולה יש היסטוריה רפואית ובדיקה גופנית תקינה אשר לא מעלים חשד לרקמת שד פיברוציסטית, לרוב לא יבוצעו בדיקות נוספות. בדרך כלל נשים עם היסטוריה רפואית מחשידה למצב זה יוזמנו לביקורות דחופות יותר אצל הרופא[9].
הדמיה
על מנת לקבוע אם הגוש הוא ציסטה או לא, נדרשות לביצוע מספר בדיקות הדמיה. ממוגרפיה היא בדרך כלל בדיקת ההדמיה הראשונה אשר נדרשת כאשר נמצאים ממצאים חריגים בבדיקת שד אצל רופא. אבחון ממוגרפיה מורכב מסדרה של צילומי רנטגן אשר מספקים תמונות ברורות של אזורים ספציפיים של השד.
בדיקות אולטרה-סאונד וMRI הן בדרך כלל הבדיקות שיבוצעו בשיתוף עם ממוגרפיה. זאת מפני ששתי בדיקות אלו יכולות לייצר תמונות ברורות יותר של השד ולהעריך רקמה צפופה של השד. בכך הן יכולות להבחין בבירור בין מלאות נוזל השד, ציסטות וגושים מוצקים. לכן הן לעיתים מומלצות לחולות צעירות, מתחת לגיל 30.
ביופסיה
ביופסיה לרקמת השד היא לרוב הבדיקה שמשמשת כדי לאשר אבחון כשאר עולה חשד למחלה מבדיקות ההדמיה. תהליך הביופסיה מורכב מלקיחת דגימה של רקמת השד. דגימה זו נבדקת לאחר מכן מתחת למיקרוסקופ. המומחה מנתח את דגימת הרקמה ובכך מסוגל להסיק אם השינויים ברקמת השד הם שינויים שפירים או ממאירים או אם בשד קיים מרכיב פיברוציסטי.
ישנם ארבעה סוגים עיקריים של ביופסיות שד שיכולות להתבצע. שאיבה עם מחט דקה (fine-needle aspiration) היא שיטת הביופסיה אשר בדרך כלל מורה הרופא שהוא כמעט בטוח כי הגוש הוא ציסטה[10]. מבחן זה מתבצע בדרך כלל בשילוב עם בדיקת אולטרה סאונד. בדיקה זו מועילה בהנחיית המחט לתוך אזור קטן או קשה בשד ובכך למצוא גוש. ההליך אינו מכאיב והוא מורכב מהחדרת מחט דקה לתוך רקמת השד.
טיפול
רוב הנשים שסובלות משד פיברוציסטי ולא סובלות מסימפטומים לא זקוקות לטיפול, בין אם מדובר בטיפול תרופתי או ניתוחי[11]. אם אותן נשים יסבלו מסימפטומים כגון גודש או כאבים בשד עליהן לטפל בסימפטומים בייעוץ רופא.
ישנם מחקרים שהראו שמכיוון שהשד הפיברוציסטי קשור לרמות הורמונים בגוף, טיפול ברמות ההורמונים עשוי להועיל לתופעה. אולם, טיפול זה עוד לא הוכח כמועיל לסימפטומים או כלא מועיל כלל[12].
פרוגנוזה
אין בדרך כלל תופעות לוואי שליליות לשד הפיברוציסטי וכמעט בכל המקרים המצב חולף לאחר גיל המעבר. עם זאת, לשד הפיברוציסטי יש סיבוך אפשרי שנובע מן העובדה שגידולים סרטניים עשויים להיות יותר קשים יותר לזיהוי אצל נשים עם שינויים פיברוציסטים בשד[13].
לאותן נשים מומלץ להקפיד על מעקב רציף אצל רופאן האישי.
ראו גם
לקריאה נוספת
- Biology of women - Book by Ethel Sloane
קישורים חיצוניים
- הערך "מחלות שפירות של השד", באתר ויקירפואה
- אתר בנושא שד פיברוציסטי (באנגלית)
- מחלת שד פיברוציסטי (באנגלית)
- סיבות וסימפטומים של שד פיברוציסטי (באנגלית)
- אתר בנושא הקלת כאב בשדיים בעקבות מחלה פיברוציסטית
הערות שוליים
- ^ Susan L. Norwoord (March 1990). "Fibrocystic Breast Disease An Update and Review". JOGNN – Journal of Obstetric Gynecologic, & Neonatal Nursing. 19: 116–121. doi:10.1111/j.1552-6909.1990.tb01629.x.
- ^ Ghent WR, Eskin BA, Low DA, Hill LP (October 1993). "Iodine replacement in fibrocystic disease of the breast". Canadian Journal of Surgery (Comparative study). 36 (5): 453–60. PMID 8221402.
- ^ Plu-Bureau G, Lê MG, Sitruk-Ware R, Thalabard JC. Cyclical mastalgia and breast cancer risk: results of a French cohort study. Cancer Epidemiol Biomarkers Prev. 2006;15(6):1229-1231.
- ^ University of Maryland Medical Center. "Fibrocystic Breast Disease - Overview". Retrieved 21 June 2012.
- ^ Kelly A. McGarry; Iris L. Tong (6 July 2012). The 5-Minute Consult Clinical Companion to Women's Health. Lippincott Williams & Wilkins. p. 86. מסת"ב 978-1-4511-1654-0.
- ^ Cann, Stephen A.; van Netten, Johannes P.; van Netten, Christiaan (2000). "Hypothesis: iodine, selenium and the development of breast cancer". Cancer Causes and Control (review). 11 (2): 121–127. doi:10.1023/A:1008925301459. ISSN 0957-5243. PMID 10710195.
- ^ Joseph E. Pizzorno; Michael T. Murray (14 September 2012). Textbook of Natural Medicine. Elsevier Health Sciences. p. 1371. מסת"ב 1-4377-2333-0.
- ^ Disorders of breast (N60-N64) in ICD-10.
- ^ "Tests and diagnosis".2010/04/13
- ^ http://www.lifeextension.com/protocols?c=2#diag
- ^ http://www.cancer.org/healthy/findcancerearly/womenshealth/non-cancerousbreastconditions/index#Types_of_non-cancerous_breast_conditions
- ^ Gadducci A, Guerrieri ME, Genazzani AR (February 2012). "Benign breast diseases, contraception and hormone replacement therapy". Minerva Ginecologica. 64 (1): 67–74. PMID 22334232.
- ^ Ethel Sloane, Biology of Women, Cengage Learning, 2002, p. 200
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.