שדות מוקשים בקרואטיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Multicouloured map of Croatia
מיקומים משוערים של שדות מוקשים חשודים בקרואטיה ב-2006
שלט אזהרה על שדה מוקשים שנותר ממלחמת העצמאות של קרואטיה
A white painted rectangular warning sign on a metal pole
סימן שדה מוקשים סטנדרטי
A large advertising poster on a standalone mount
שלט חוצות למען מודעות לגבי מוקשים
A self-propelled machine being loaded onto a vehicle transportation trailer
מגוב נוכרי המשמש לפינוי מוקשים בקרואטיה

נכון לדצמבר 2022, שטח שדות המוקשים בקרואטיה מוערך בכ-163.9 קילומטרים רבועים (63.3 מילים רבועים) של שטח.[1] שדות המוקשים ממוקמים ב-29 יישובים בתוך 6 מחוזות. על פי ההערכות, הם מכילים כ-13,235 מוקשים יבשתיים, כמו גם נפלי תחמושת ממלחמת העצמאות של קרואטיה. אזורים החשודים כמכילים מוקשים מסומנים בכ-6,534 שלטי אזהרה.[1][2][3]

ב-1990, בעקבות ניצחונה של האיחוד הדמוקרטי הקרואטי (אנ') על המפלגה הקומוניסטית של קרואטיה (אנ'), המתיחות האתנית בין הקרואטים לסרבים החריפה. לאחר הבחירות, הצבא העממי היוגוסלבי החרים את הנשק של כוחות ההגנה הטריטוריאלית בקרואטיה כדי למזער התנגדות אפשרית.[4] ב-17 באוגוסט, המתיחות הסלימה למרד גלוי מצד הסרבים-קרואטים. הצבא העממי היוגוסלבי התערב, ומנע מהמשטרה הקרואטית להתערב.[5] המרד התרכז באזורים המאוכלסים ברובם בסרבים, בעיקר בעיר קנין (אנ'),‏[6] ובאזורים ההיסטוריים ליקה (אנ'), קורדון (אנ'), באנובינה (אנ'), וסלאבוניה.[7] מאוחר יותר, באזור בלתי רציף זה הוקמה הרפובליקה הסרבית של קראינה (אנ'). הרפבוליקה הסרבית של קראינה הצהירה על כוונתה להצטרף לסרביה (אנ'), וכתוצאה מכך הכריזה ממשלת קרואטיה על האזור כאזור בדלני.[8] הסכסוך המשיך להסלים, עד לתחילתה של מלחמת העצמאות של קרואטיה במרץ 1991.[9] ב-25 ביוני באותה שנה, הכריזה קרואטיה (יחד עם סלובניה) על עצמאותה עם התפרקות יוגוסלביה (אנ').[10] עד ינואר 1992, החזיקה הרפבוליקה הסרבית של קראינה בריבונות בגודל של כ-17,028 קילומטרים רבועים (6,575 מילים רבועים).‏[11]

לאחר המלחמה, שטח בגודל של כ-13,000 קילומטרים רבועים (5,000 מילים רבועים) נחשד בתחילה כשדה מוקשים, אך הערכה זו צומצמה מאוחר יותר ל-1,174 קילומטרים רבועים (453 מילים רבועים) לאחר בדיקה פיזית.[12][13][14]

נכון ל-4 באפריל 2013, בסך הכל נהרגו 509 בני אדם ו-1,466 נפצעו ממוקשים ב-1,352 תקריות בקרואטיה.[15] 557 אזרחים ו-226 חיילים מהצבא הקרואטי נפגעו ממוקשים ב-1991–1995.[16][17][18] ב-1996–1998, היו כ-100 נפגעים אזרחים ממוקשים בשנה בקרואטיה.[19] מספר הנפגעים ממוקשים צנח לפחות מעשרה ב-2010.[20] במהלך פעולות של פינוי מוקשים שהתרחשו ב-1996–1998, שבעה מהנדסים של הצבא הקרואטי נהרגו ו-18 נפצעו ממוקשים.[19] מאז 1998, נהרגו 60 מהנדסים ממוקשים.[21]

ישנה מסגרת נרחבת בקרואטיה לסיוע לנפגעי מוקשים ולמשפחותיהם. סיוע זה כולל טיפול רפואי, שיקום פיזי, תמיכה פסיכולוגית וחברתית, סיוע בתעסוקה והשתלבות בחברה, מודעות ציבורית וגישה לשירותים ציבוריים.[22]

מאז 1998, ממשלת קרואטיה הוציאה כ-450 מיליון אירו על פעולות פינוי מוקשים. העלות לפינוי כל המוקשים הנותרים מוערך בכ-500 מיליון אירו. ההפסד הכלכלי לקרואטיה, עקב אובדן שימוש בקרקע בתוך שדות מוקשים חשודים, מוערך בכ-335 מיליון קונה (כ-47.3 מיליון אירו) לשנה.[23]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שדות מוקשים בקרואטיה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 "Minska situacija u RH". civilna-zastita.gov.hr. ארכיון מ-2021-03-07. נבדק ב-2020-11-06.
  2. ^ OMA July 2014
  3. ^ "Do 2026. razminirati 277,63 četvorna kilometra šuma". Glas Slavonije. ארכיון מ-2020-11-04. נבדק ב-2020-11-06.
  4. ^ Hoare 2010, p. 117
  5. ^ Hoare 2010, p. 118
  6. ^ The New York Times 19 August 1990
  7. ^ ICTY 12 June 2007
  8. ^ The New York Times 2 April 1991
  9. ^ The New York Times 3 March 1991
  10. ^ The New York Times 26 June 1991
  11. ^ Marijan 2007, p. 36
  12. ^ Večernji list 7 March 2012
  13. ^ HCR Programme, p. 1
  14. ^ HCR Programme, p. 2
  15. ^ tportal.hr 4 April 2013
  16. ^ Halužan 1999, p. 145
  17. ^ Halužan 1999, p. 148
  18. ^ Index.hr 5 August 2011
  19. ^ 19.0 19.1 Halužan 1999, p. 149
  20. ^ HCR 2010, p. 8
  21. ^ Slobodna Dalmacija 24 July 2012
  22. ^ HCR Assistance
  23. ^ tportal.hr 21 November 2012
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37332325שדות מוקשים בקרואטיה

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=שדות_מוקשים_בקרואטיה&oldid=2603564"