שדה נפט

שדה נפט או שדה קידוח הוא אזור בים או ביבשה בו מצויות מספר רב של בארות נפט וקידוחי נפט להפקת נפט גולמי וצינורות להולכת התוצרים. שדות הנפט יכולים להשתרע על פני שטח של מאות קילומטרים, מעל למרבצי נפט או גז המצויים במעבה האדמה. שדות נפט גדולים נראים מרחוק כערים, מנוקדים בבארות נפט ובמתקני שאיבה.

לעיתים משמש המושג "שדה נפט" לתיאור כל מרבץ הנפט, כולל חלקו הבלתי-מנוצל. בלשונו של חוק הנפט תשי"ב: "שדה נפט - קרקע על כל שכבותיה הגאולוגיות שיש מתחתיה בידוע מצבר נפט שניתן להפיק ממנו נפט בכמויות מסחריות".

כיוון שלרוב שדות הנפט נמצאים הרחק ממקום יישוב, ופעמים רבות במקומות בעלי תנאים קיצוניים של חום או קור, הקמת שדה נפט היא פעולה מורכבת ויקרה ביותר. יש להקים במקום תשתיות למגורי הפועלים, הנמצאים לעיתים חודשים ארוכים הרחק מביתם כולל שירותים לרווחת הפועלים; יש להקים תשתיות הובלת נפט (במקומות קרים מאד תוך חימומו); תשתיות תחבורה (כגון כבישים או מנחתי מסוקים); מתקנים לשריפת עודפי גז, אם אין דרך להשתמש בהם; תשתיות למים וחשמל ואמצעי בטיחות והגנה על איכות הסביבה. חברות הפקת הנפט הגדולות בעולם מחזיקות מחלקות מיוחדות להקמת ותחזוקת תשתיות ושירותים אלה.

שדות הנפט הגדולים ביותר מצויים בערב הסעודית ובכווית.

שדות הנפט מהווים את אחד הגורמים העיקריים לזיהום סביבה נרחב. שדות נפט פעילים מזהמים את המים, האויר והקרקע בכל שטחם והופכים אותו לריק מחי וצומח לאורך עשרות שנים, זאת בנוסף לדליפות בלתי-מתוכננות כתוצאה מתקלות ותחזוקה לקויה הגורמים לאסונות אקולוגיים רחבי-היקף. לאחר מיצוי השדה, נוטשות חברות ההפקה את המתקנים, בייחוד במדינות בהן לא נאכפים חוקים לגבי פירוק מסודר של שדות נפט. מתקנים אלה, הכוללים ציוד מכני מיושן ומחליד, בורות עמוקים פעורים, חומרים כימיים מסוכנים, גדרות וכיוצא בהן, מהווים סיכון סביבתי לאורך שנים ארוכות.