שגרירות ארצות הברית בפריז
 | |
 | |
| מבנה השגרירות החדש בבפינה הצפון-מערבית של כיכר הקונקורד, ברובע ה-8 של פריז. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| כתובת | 2 Avenue Gabriel |
| עיר | פריז |
| תאריך פתיחה | 1778 |
| דיפלומטיה | |
| חלק מ | יחסי ארצות הברית–צרפת |
| כפופה ל |
 מחלקת המדינה |
| שטח האמנה |
 צרפת |
| מדינה מיוצגת |
 ארצות הברית |
שגרירות ארצות הברית בפריז היא הנציגות הדיפלומטית העליונה של ארצות הברית בצרפת. מדובר בנציגות הדיפלומטית הוותיקה ביותר של ארצות הברית. בנג'מין פרנקלין וכמה מהאבות המייסדים היו מהשגרירים הראשונים של ארצות הברית בצרפת.[1] בניין השגרירות ממוקם בכתובת 2 Avenue Gabriel, בפינה הצפון-מערבית של כיכר הקונקורד, ברובע ה-8 של פריז.
מתחמים
מחלקת המדינה של ארצות הברית מחזיקה בשלושה מבנים בפריז לתמיכה בפעילויות הדיפלומטיות, הקונסולריות, המסחריות והתרבותיות שלה. מבנים אלו כוללים את בניין השגרירות, הוטל דה טליראן והוטל דה פונטלבה (מעון השגריר). [2]
בניין השגרירות
בניין השגרירות ממוקם במבנה ממשלתי בבעלות ארצות הברית, בכתובת 2, Avenue Gabriel, בפינה הצפון-מערבית של כיכר הקונקורד ההיסטורית. אף על פי שבמקור נבנה במקום מבנה בשנת 1768, הוא נהרס בהמשך, ובשנת 1931 החלה בניית המבנה הראשי של השגרירות. בהתאם לחוק הצרפתי מהמאה ה-18, חזית הבניין עוצבה כך שתשתלב עם שאר המבנים סביב כיכר הקונקורד.[3]
.jpg)
בניין השגרירות בפריז היה המבנה הראשון שנבנה על ידי ממשלת ארצות הברית לצורך איחוד סוכנויות החוץ שלה במדינה זרה. עם זאת, היה זה גם המבנה האחרון שנבנה בכיכר הקונקורד ההיסטורית שבמרכז פריז. כדי להקים את בניין השגרירות, נציבות מבני שירות החוץ, שהוקמה על פי חוק של הקונגרס בשנת 1926, רכשה בשנת 1928 את השטח שבפינה הצפון-מערבית של הכיכר. לאחר הרכישה, מינתה הנציבות את משרד האדריכלות הניו-יורקי Delano & Aldrich לתכנן מבנה התואם את הסגנון הארכיטקטוני שתכנן במקור ז'אק-אנז' גבריאל, האדריכל של המלך לואי ה-15.
כיום, בניין השגרירות פונה לשדרות גבריאל ולגני השאנז-אליזה, והוא ממוקם בסמוך להוטל דה קריון המפורסם. מחלון משרדו של השגריר ניתן להשקיף על אחד המופעים המרשימים ביותר של האדריכלות הצרפתית מהמאה ה-18 – כיכר הקונקורד, שבה מוצבים פסלים המייצגים את עריה הגדולות של צרפת, מזרקות בהשראת כיכר פטרוס ה"קדוש" ברומא, ועשרים עמודים מצופים זהב שעליהם מוצבות מנורות.
בניין השגרירות, המתנשא לגובה של ארבע קומות, בנוי בסגנון נאו-קלאסי, ומאזן את הפינה הצפון-מערבית של כיכר הקונקורד. הבסיס של המבנה עשוי אבן Villebois-Montalieu הקשה מאזור איזר. קירותיו נבנו מאבן Anstrude בתוספת לבנים, שנבחרה במיוחד בשל עמידותה והתאמת צבעה לגוון שאר המבנים בכיכר הקונקורד.
הוטל דה טליראן
הוטל דה טליראן, הידוע גם כ"בניין טליראן", ממוקם ברחוב סן-פלורנטין 2. בעבר שימש את שירותי הקונסוליה של שגרירות ארצות הברית, את מחלקות התרבות והתקשורת, משרדים ממשלתיים נוספים, וכן את מרכז ג'ורג' מרשל. מרבית המשרדים הללו הועברו בהמשך לבניין השגרירות.
הבניין נבנה בשנת 1769 כמעון פרטי, ונרכש בשנת 1812 על ידי המדינאי הצרפתי שארל-מוריס דה טליראן, שהחזיק בו עד מותו בשנת 1838. לאחר מכן, נרכש על ידי הבנקאי ג'יימס מאייר דה רוטשילד, ומשפחתו החזיקה בו במשך למעלה ממאה שנה, עד שנרכש על ידי ממשלת ארצות הברית בשנת 1950.
מעון השגריר – הוטל דה פונטלבה
הוטל דה פונטלבה, הממוקם ברחוב פובורג סן-אונורה 41. בשנות שלטונו הראשונות של לואי ה-14, גבולותיה המערביים של העיר פריז הקדומה השתרעו רק עד כיכר הקונקורד ורחוב רויאל. מעבר לכך, שכן הרובע הכפרי פובורג סן-אונורה, שהתאפיין בשדות פתוחים ובבתים צנועים. בשנת 1710, רכש אנרי ד'אגסו, קנצלר המלך, חלקת אדמה שכללה את האתר שבו ממוקם כיום מעון השגריר האמריקאי, ברחוב 41, פובורג סן-אונורה.[4]
בשנת 1720, בנה ד'אגסו במקום בית מפואר עם גן פרחים וירקות, שתפס כמעט את אותו שטח כמו גני המעון כיום. במהרה, הפך האזור לאופנתי, ובתי פאר נוספים הוקמו סביבו, כל אחד עם מטעים נרחבים שהשתרעו עד השאנז-אליזה. ממזרח לאחוזה נמצאים כיום שגרירות יפן, Cercle de l'Union Interalliée ושגרירות בריטניה, שתוכננה על ידי ויסקונטי; וממערב שוכן ארמון האליזה, מעונו הרשמי של נשיא צרפת. גנים אלה, שהשתמרו ושופרו עם השנים, יוצרים נווה ירוק בלב פריז.
לאחר מותו של ד'אגסו בשנת 1751, עברה האחוזה בין מספר בעלי ממון בולטים, עד שנרכשה בשנת 1778 על ידי שארל טליראן דה פריגור דה שלה, בן דודו של המדינאי הידוע שארל-מוריס דה טליראן. מאוחר יותר מכר טליראן את הבית לרוזן לואי לה פלטייה דה מורטפונטיין, שבתקופתו הפכה האחוזה לאחד ממעוזי המלוכנות החשובים בפריז.
בשנת 1836, נרכשה האחוזה על ידי הברונית מיקאלה אלמונסטר דה פונטלבה מניו אורלינס. היא הרסה את המבנה הקיים ובין השנים 1836–1842, הקימה את המעון הניצב שם כיום. לאחר מותה, נמכר הבית על כל רהיטיו לברון אדמונד דה רוטשילד, בן למשפחת הבנקאים הידועה, אשר הביא את האחוזה לתקופה חדשה של פאר. לאחר מותו בשנת 1934, ירש ברון מוריס דה רוטשילד את המבנה, אך לפני שהספיק לבצע את שיפוציו המתוכננים, פרצה מלחמת העולם השנייה, ורוטשילד ומשפחתו נאלצו לברוח לשווייץ, בעוד המבנה עבר לידי הכובשים הנאצים.[4]
במהלך המלחמה, שימש המבנה כמועדון קצינים של הרמן גרינג. הנאצים ביצעו שינויים מינוריים בלבד, ולאחר המלחמה הצליחה משפחת רוטשילד, בסיוע ג'יימס מורטימר ואוצרים מצבא ארצות הברית (הארמייה השביעית), להשיב את מרבית הפריטים שנבזזו. עם זאת, לא הברון מוריס ולא אף אחד מיורשיו חזרו להתגורר באחוזה.
לאחר המלחמה, הושכר המבנה תחילה למועדון חיל האוויר המלכותי הבריטי, ולאחר מכן לממשלת ארצות הברית. בשנת 1948, רכשה ארצות הברית את המבנה.
בשנת 1966, הוחלט להעביר את מעון השגריר מ־Avenue d'Iéna ל־41, פובורג סן-אונורה. עבודות השיפוץ הסתיימו בשנת 1971, ובינואר 1972, עברו השגריר ארתור ק. ווטסון ורעייתו להתגורר במקום. מאז, כל שגריר אמריקאי השוכן במקום פעל לשימורו ושיפורו, והמעון מהווה עד היום סמל לקשרי הידידות בין ארצות הברית לצרפת.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של שגרירות ארצות הברית בפריז
שגרירות ארצות הברית בפריז, ברשת החברתית פייסבוק
שגרירות ארצות הברית בפריז, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
שגרירות ארצות הברית בפריז, ברשת החברתית אינסטגרם
שגרירות ארצות הברית בפריז, חברה ברשת החברתית LinkedIn
שגרירות ארצות הברית בפריז, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
- ↑ About the Embassy | Paris, France - Embassy of the United States, web.archive.org, 2016-03-03
- ↑ Bureau of Overseas Buildings Operations, United States Department of State (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Embassy Building | Embassy of the United States Paris, France, web.archive.org, 2012-05-02
- ^ 4.0 4.1 The Residence | Embassy of the United States Paris, France, web.archive.org, 2012-03-11
שגרירות ארצות הברית בפריז40558385Q894836