שברולט קורבט
לוגו  | |
| שברולט קורבט דור שביעי | |
| מאפיינים כלליים | |
|---|---|
| נקרא גם | סטינג ריי, סטינגריי |
| יצרן | שברולט |
| שנות ייצור | 1953-הווה |
| הרכבה |
 ארצות הברית |
| חברת אם | ג'נרל מוטורס |
| מרכב | קופה/קבריולה |
| מפרט טכני | |
| מנוע | 6.2 ליטר (מגדש-על) V8 |
| קשר | שברולט קאמרו |
שברולט קורבט (באנגלית: Chevrolet Corvette, מכונה לעיתים Vette) היא מכונית ספורט מתוצרת שברולט. המכונית מיוצרת במשך שמונה דורות. המודל הראשון, תוכנן על ידי הארלי ארל והוצג בתערוכת מוטורמה של ג'נרל מוטורס בשנת 1953 כמכונית קונספט לתצוגה בלבד. שמה ניתן לה על ידי מיירון סקוט בעקבות ספינות הקורבטה, ספינות מלחמה קטנות בעלות יכולות תמרון גבוהות. קורבט נבנתה במקור בפלינט, מישיגן וסנט לואיס, מיזורי, וכיום מיוצרת בבאולינג גרין, קנטקי והיא מכונית הספורט הרשמית של תושבי קנטקי.
הדור הראשון (1962–1953)
הדור הראשון של הקורבט הוצג בסוף שנת 1953 ותוכנן במקור כמכונית תצוגה לתערוכת הרכב מוטורמה בניו-יורק. הדגם ייצר מספיק עניין כדי לגרום לג'נרל מוטורס להוביל אותו לפסי הייצור ב-30 ביוני 1953 ולמכור אותו בהמשך לקהל הרחב. דור זה מכונה לעיתים קרובות "מודל הסרן-הקשיח", זאת מאחר שהמתלה האחורי העצמאי לא הוצג עד הדור השני.
300 דגמים עשויים עבודת יד בצבע לבן-פולו ובעלי גג נפתח יוצרו בשנת 1953. בשנת 1954 הדגם הוצע למכירה בצבע כחול פננט, אדום ספורטמן, שחור ולבן פולו. 3,640 דגמים נבנו ונמכרו בקצב איטי יחסית.
המודל של שנת 1955 הוצע לבחירה עם מנוע V8 בנפח 4.34 ליטר אשר שיפר את התאוצה כך שהקורבט הגיעה ממצב עמידה ל-100 קמ"ש ב-8.5 שניות. ג'נרל מוטורס, אשר נתקעה עם מלאי גדול של 1,954 דגמים אשר לא נמכרו, הגבילה את הייצור ל-700 דגמים באותה שנה.
במודלים של שנת 1956 הוצג גוף חדש שהכיל מפרצונים חדשים מלפנים ובצדדים וסנפירי המנורה האחורית הוסרו. החל משנת 1957 ניתן היה להוסיף מערכת הזרקת דלק. לקורבט היה את מנוע הסמול-בלוק בנפח 4.64 ליטר אשר היה אחד המנועים הסדרתיים הראשונים בהיסטוריה שהגיע לכוח סוס בלימה אחד לכל אינץ' מעוקב (16.4 ס"מ מעוקב). בעקבות זאת, משרד הפרסום של שברולט יצא בסלוגן "כוח סוס אחד לכל אינץ' מעוקב" לפרסום המנוע, אשר הפיק 283 כ"ס. אפשרויות אחרות כוללות בין היתר חלונות חשמל (1956), גג נפתח הידראולית (1956), בלמים ומתלים המתוכננים לעמוד בתנאי שימוש קשים (1957) ותיבת הילוכים בעלת ארבעה יחסי העברה (סוף 1957).
הקורבט של 1958 קיבלה עיצוב חדש אשר כלל חזית ארוכה יותר עם ארבעה פנסים, פגוש עם יציאת פליטה, הגה חדש, לוח מחוונים בו כל המדדים מוצגים ישירות מול הנהג. באופן בלעדי למודל זה, מכסה המנוע היה עם "תריסי אוורור" ותא מטען עם עיצוב תואם. למודל של השנים 1959–1960 היו מספר שינויים כמו הפחתת כמות הכרום ואפשרויות מנוע חזקות יותר.
בשנת 1961, חלקו האחורי של הרכב עוצב לגמרי מחדש עם גרסה דמוית "זנב ברווז" ולה ארבעה פנסים עגולים. הטיפול בפנסים ימשך בכל הדגמים שייוצרו עד שנת 2014. בשנת 1962, המנוע סמול-בלוק בנפח 4.64 ליטר הורחב ל-5.36 ליטר. צורה זו ייצרה 250 כ"ס. תמורת תוספת של 12% יותר ממחיר המחירון, נמכרה גרסה עם הזרקת דלק המייצרת 360 כ"ס, ובכך הייתה הגרסה המהירה ביותר של דור זה. שנת 1962 הייתה גם השנה האחרונה בה הייתה עטיפה סביב השמשה הקדמית, סרן אחורי מוצק ומרכב הקבריולה היה המרכב היחיד שנמכר. מכסה תא המטען והפנסים החשופים לא חזרו במשך עשורים רבים לאחר מכן.
הדור השני (1967–1963)
הדור השני של הקורבט, אשר הציג את מודל הסטינג ריי, המשיך עם לוחות גוף מפיברגלס והיה בעל היקף קטן יותר מהדור הראשון. המכונית תוכננה על ידי לארי שינודה, אשר קיבל השראה נרחבת מדגם הקונספט הקודם, הקורבט Q, אשר נוצר על ידי פיטר ברוק וצ'אק פולמן תחת מנהל חטיבת העיצוב ביל מיטשל. לפני כן, מיטשל מימן מכונית אשר נודעה בשם "מיטשל סטינג ריי" בשנת 1959 לאחר ששברולט הפסיקו להשתתף במרוצים סדרתיים. לרכב זה הייתה את ההשפעה הגדולה ביותר על עיצוב הדור הזה, למרות שלא היה לו גג ולא נראה כמו הגרסה הסופית. השראה נוספת הייתה כריש עמלץ כחול שמיטשל תפס בעת דיג במים עמוקים.
הייצור התחיל בשנת 1963 והסתיים בשנת 1967 והוצג שם חדש, "סטינג ריי". מודל זה היה הפעם הראשונה שקורבט יוצרה במרכב קופה. הוא ניחן בתכונות ייחודית לשנה זו בלבד, כמו פגוש אחורי מחודד (שלאחר מכן הופיע בביואיק ריביירה בשנת 1971, המכונה "זנב סירה") וחלון אחורי מפוצל. הסטינג ריי אופיינה בפנסים נסתרים, פתחי אוורור דקורטיביים במכסה המנוע והנעה אחורית עצמאית. המהנדס הראשי של קורבט, זורה ארקוס דנטוב, מעולם לא אהב את החלון האחורי המפוצל, משום שהוא חסם את הראייה מאחור, אך מיטשל חשב שזה חלק מרכזי בעיצוב כולו. הכוח המקסימלי במודל 1963 היה 360 כ"ס ועלה ל-375 כ"ס בשנת 1964. בין התוספות היו הצתה אלקטרונית המופעלת באמצעות פולס מגנטי, אשר הוצעו לראשונה בחלק מדגמי פונטיאק ב-1963. בדגמי 1964 פתחי מכסה המנוע הדקורטיביים הוסרו ודנטוב, לשביעות רצונו, ביטל את החלון האחורי המפוצל, אשר שונה לחלון רוחב מלא.
בלמי דיסק בארבעת הגלגלים הוצגו לראשונה בשנת 1965, כמו גם המנוע "ביג בלוק", מנוע V8 בנפח 6.49 ליטר. צינורות פליטה צדדים היו זמינים בשנת 1965 והמשיכו להיות בהיצע עד 1967. המנוע ביג בלוק, המספק 425 כ"ס, היווה את סופה של מערכת הזרקת הדלק של חטיבת המוצרים רוצ'סטר. מנוע הביג בלוק עלה 292.70 דולר, בזמן שהזרקת הדלק במנוע 5.36 ליטר עלתה 538 דולר. מעטים הצדיקו הוספת 245 דולר תמורת 50 כ"ס פחות. אפשרויות נדירות מהשנים 1963–1964 היו חבילת התחרות Z06, אשר הציעה מתלים נוקשים, בלמי מולטי-סגמנט גדולים יותר עם תופי סנפיר ועוד. רק כמה מאות דגמי קופה ודגם קבריולה אחד צוידו בחבילה זו ב-1963. לבסוף, לאחר שרק 771 מכוניות נבנו בשנת 1965 עם הזרקת דלק, שברולט הורידו את האפשרות הזו בסוף ייצור מודל 1965, לאחר שהציגו מנוע "ביג בלוק" זול יותר, שהפיק 425 כ"ס באמצע שנת הייצור, ונמכרו יותר מ-2,000 יחידות בחודשים ספורים. בשנת 1966 שברולט הציגו מנוע "ביג בלוק" בגרסה אפילו גדולה עוד יותר בנפח 7.0 ליטר. גרסאות נוספות שהיו זמינות בדור השני של הקורבט, כללו רדיו AM-FM בעל כוונון אוטומטי (אמצע 1963), מיזוג אוויר (סוף 1963), הגה טלסקופי (1965) ומשענות ראש (1966). המתלים העצמאיים מאחור הותאמו בהצלחה לשברולט קורווייר ופתרו בה בעיות אחיזה חריגות.
1967 הייתה שנת הייצור האחרונה של הדור השני של הקורבט. מודל ה-1967 כלל פתחי אוורור חדשים בסמוך לצמיג, פחות קישוטים, ומנורות הגיבוי שהיו בחלק הפנימי בשנת 1966, נעשו מלבניים ומוקמו במרכז. השימוש בכל ארבעת הפנסים האחוריים החל בשנת 1961 והמשיך לכל מערך הדור השני, פרט למודל 1966. מודל 1967 היה הראשון בעל אופציית מנוע ה-L88 אשר הפיק 430 כ"ס, אך אומדנים לא רשמיים מעריכים את תפוקתו ב-506 כ"ס ואף יותר. רק 20 מנועים מסוג זה הותקנו במפעל. בין השנים 1967–1969, קרבורטור מחברת הולי היה זמין במנוע L89 427 (אופציה במחיר של 368 דולר, בעלות הגבוה ביותר המיועדת לאלו המחפשים ביצועים גבוהים) למרות שינויים אלו, המכירות ירדו ב-15% ל-22,940 דגמים (8,504 דגמי קופה ו-14,436 קבריולה).
דנטוב, אשר דאג מהדגם שלבי-קוברה של פורד, ייצר בשנת 1962 גרסה קלת משקל בשם גראונד ספורט. ג'נרל מוטורס תכננו לייצר 100 דגמי קלי משקל אך למעשה נבנו רק חמישה אשר ננהגו על ידי נהגי המרוצים רוג'ר פנסקי, ג'ים הול, אנתוני ג'וזף פויט, דיק גולדסטרנד ואחרים. כל חמש המכוניות מוחזקות בידי בעלים פרטיים, והן בין דגמי הקורבט הנחשקים והיקרים ביותר שנבנו אי פעם. אחד מחמשת הדגמים מוצג ב'מוזיאון הרכב של קרן סימיוני' והוא במצב המאפשר נהיגה.
הדור השלישי (1982–1968)
הדור השלישי של קורבט, עוצב בהתבסס על מכונית הקונספט Mako Shark II (עמלץ כחול II), הוצגה בשנת 1968 והמשיכה לייצור עד 1982. הדור השלישי במרכב הקופה השתמש לראשונה בגג T עם לוחות נשלפים. הוא הוצג בכינויים שקמו לתחייה מאוחר יותר כמו LT-1, ZR-1, Z07 וגרסת אספנות. בשנת 1978 נחגג יום השנה ה-25 של קורבט, עם ייצור דגם מהדורת השנה העשוי מ-2 טון כסף, ומהדורת רפליקת אינדי כרכב בטיחות של הדור השלישי. זה הייתה גם הפעם הראשונה שקורבט שימשה כרכב בטיחות באינדיאנפוליס 500.
המנועים ורכיבי השלדה נשארו בעיקר מדגמי הדור השני, אך הגוף וסביבת הפנים התחדשו. מנוע בנפח 5.7 ליטר החליף את המנוע הישן בנפח 5.36 ליטר כמנוע הבסיס בשנת 1969, אבל המנוע החדש עדיין הפיק 300 כ"ס. 1969 הייתה השנה היחידה שהדור השלישי הציע כאפשרות מערכת פליטה צדדית המותקנת במפעל, או יציאה אחורית רגילה עם קישוטי כרום. מנוע ה-ZL1 היה עשוי כולו מאלומיניום והופיע לראשונה בשנת 1969. מנוע ביג-בלוק זה הפיק 43 כ"ס, אבל דווח כי הוא מפיק 560 כ"ס ובאמצעותו ה-ZL1 מסוגלת לעבור רבע מייל (400 מטר) ב-10.89 שניות.
הייתה גרסת ייצור מורחבת בעבור המודל של שנת 1969 בשל שביתת עובדים ממושכת, מה שאומר שהמכירות ירדו בדגמים של שנת 1970, ל-17,316 יחידות. מנוע ה"סמול בלוק" של 1970 הגיע לשיא כוחו עם אפשרות דחיסה גבוהה עם מתניע גבוה LT-1 אשר הפיק 370 כ"ס. המנוע "427 ביג בלוק" הורחב לנפח של 7.44 ליטר עם 390 כ"ס. החבילה המיוחדת של הדגם ZR-1 הייתה אופציה זמינה בין השנים 1970–1972, וכללה את המנוע של LT-1 אשר שילב ציוד מרוצים מיוחד. רק 53 דגמי ZR-1 נבנו.
בשנת 1971, כדי להתאים כדי להתאים לדלק נטול עופרת רגיל עם מאפייני אנטי-דטונציה, יחס דחיסת המנוע הופחת מה שהוביל לירידה בדירוג הכוח. דירוג הכוח של מנוע הבסיס L48 בנפח 5.7 ליטר ירד מ-300 כ"ס ל-270 כ"ס אך עם אופציה מיוחדת לביצועים גבוהים עם מנוע LT1 אשר גם ירד מ-370 כ"ס ל-330 כ"ס. מנוע ה"ביג בלוק" LS6 454 הופחת מ-450 ל-425 כ"ס, למרות שהוא לא היה בשימוש של דגמי הקורבט של שנת 1970, הוא היה בשימוש בשברולט שבל SS. בעבור המודל של שנת 1972, ג'נרל מוטורס עברו לשיטת מדידת נטו אשר הביא לתוצאה של הפחתה נוספת, אבל יותר מציאותית, של מדרג הכוח מאשר תקן הברוטו הקודם. למרות שבמודל של שנת 1972 עם המנוע בנפח 5.7 ליטר, כוחות הסוס היו למעשה זהים לאלה של המודל של שנת 1971, מספר הנטו הנמוך יותר של כוחות הסוס שימש במקום מספר כוחות הסוס ברוטו בו נעשה שימוש קודם לכן. מנוע הבסיס L48 סיפק כעת מדרג של 200 כ"ס ותוספת אפשרית של מנוע LT1 אשר סיפקה במדרג החדש כ-270 כ"ס. המודלים של שנת 1974 היו האחרונים להכיל מערכת פליטה כפולה שהוסרה במודלים של 1975 עם כניסתם של הממירים הקטליטיים המחייבים שימוש בדלק נטול עופרת. כוח המנוע ירד עם גרסת המנוע הבסיסית ZQ3 אשר הפיק 165 כ"ס, המנוע האופציונלי L82 הפיק 250 כ"ס, בזמן שמכירת המנוע "454 ביג בלוק" הופסקה. עליות כוח הדרגתיות אחרי 1975 הגיעו לשיא במודל של שנת 1980 עם המנוע L82 אשר הפיק 230 כ"ס.
הסגנון השתנה בהדרגה לאורך הדור עד שנת 1978, ביום השנה ה-25 של המכונית. לוחית השם סטינג ריי לא הייתה עוד בשימוש במודל של שנת 1968, אבל שברולט עדיין התייחסה לקורבט כסטינג ריי, בכל מקרה הדגמים שבין השנים 1969–1976 השתמשו בכינוי "סטינגריי" כמילה אחת, ללא רווח. בשנת 1970, עיצוב הגוף עודכן וכלל פגושים סביב הצמיגים, חלל הפנים התעדן, מה שכלל עיצוב מחדש של הכיסאות, ונוריות חיווי ליד מוט ההילוכים שהיו השימוש הראשון בסיבים אופטיים. בשל רגולציה ממשלתית, במודל של שנת 1973, פגוש הכרום הקדמי של הקורבט שונה למערכת 8 קמ"ש עם חיפוי אוריתן לפגוש. דגמי הקורבט של שנת 1973 היו מיוחדים במובן זה, משום שהם היו היחידים בהם הפגוש הקדמי היה בנוי מפוליאוריתן ואילו הפגוש האחורי שמר על הסט של שני חלקי כרום. 1972 הייתה גם השנה האחרונה שנעשה שימוש בפגושי כרום. רק 45 Z07 נבנו בשנת 1973. משנת 1974 ואילך גם הפגושים הקדמיים וגם האחוריים היו עשויים מפוליאוריטן.
.jpg)
.jpg)
1975 הייתה השנה האחרונה למרכב הקבריולה, אשר חזר רק 11 שנים לאחר מכן, ודייב מקלילן ירש את זורה ארקוס-דנטוב כמהנדס הראשי של הקורבט. בדגמים של שנת 1976, ריצפת הפיברגלס הוחלפה בלוחות פלדה כדי לספק הגנה מפני טמפרטורת ההפעלה הגבוהה של הממיר הקטליטי. במשך 15 שנים השמות קורבט, סטינג ריי וסטינגריי היו מילים נרדפות. 1977 הייתה השנה האחרונה שבה נעשה שימוש בגג הייחודי של הקוברט עם החלון האחורי הרוחבי, בנוסף לראשונה מושבי עור היו זמינים ללא תוספת תשלום. מבחוץ, הצבע השחור חזר לאחר היעדרות של שש שנים.
בשנת 1978 מודל יום השנה ה-25 הוצג עם זכוכית פסטבק בחלון האחורי והתאפיין בלוח מחוונים וסביבה פנימית חדשה. מודל ייחודי זה של הקורבט נחגג עם מהדורה ייחודית של מכונית בטיחות באינדיאנפוליס 500 ומהדורת הכסף אשר הציעה ציפוי כסף על גבי הצביעה החיצונית האפורה. כל דגמי 1979 התאפיינו את המושבים של מכונית הבטיחות מהשנה הקודמת והציעו ספוילרים קדמיים ואחוריים כציוד אופציונלי. 53,807 דגמים יוצרו בשנה הזו, מה שהפך את 1979 לשנת שיא מבחינת הייצור עבור כל הגרסאות של הקורבט; המכירות היו במגמת ירידה מאז. בשנת 1980, הקורבט קיבלה עיצוב משולב ואווירודינמי חדש שהביא ירידה משמעותית בגרר. אחרי מספר שנים של עליות במשקל, דגמי הקורבט של 1980 היו קלים יותר בזכות מאמצי המהנדסים להוריד במשקל הגוף והשלדה. באמצע 1981, הייצור עבר מסנט לואיס, מיזורי, לבאולינג גרין, קנטקי וצביעה בשני גוונים הוצעה גם כן. דגמי 1981 היו האחרונים אשר היו זמינים עם תיבת הילוכים ידנית עד לאמצע 1984. ב-1982 מנוע הזרקת דלק חזר, כמו גם, כמחווה לגרסת האספנים של הדור השלישי של השברולט קורבט, נוסף חלון אחורי נפתח. סה"כ יוצרו 542,741 דגמי קורבט בדור זה במחירי בסיס שנעו בין $4,663 ל-$18,290.
הדור הרביעי (1996–1984)
הדור הרביעי לקורבט היה הראשון עם עיצוב מחדש מלא מאז 1963. הייצור החל כדי להיות מודל של שנת 1983 אבל בעיות איכות ועיכוב בחלקים הביאו לתוצאה של 43 אבות טיפוס יוצרו בשנת 1983 ומעולם לא נמכרו. כל אבות הטיפוס של 1983 נהרסו או עובדו מחדש לדגמים של 1984, חוץ מאחד צבוע לבן, עם עיצוב פנים בצבע כחול בהיר, מנוע L83 בצורת V8 בנפח 5.7 ליטר ותיבת הילוכים אוטומטית בעלת 4 יחסי העברה. לאחר שהושלמו בדיקות ושינויים נרחבים, היא הושבתה ועברה לשימוש כמכונית תצוגה בקיר החיצוני בכניסת העובדים של מפעל ההרכבה של הקורבט בבאולינג גרין. מאוחר יותר, אב טיפוס בודד זה הוסר, שוחזר וכעת מוצג באופן פומבי במוזיאון קורבט הלאומי בבאולינג גרין, קנטקי ועדיין בבעלת ג'נרל מוטורס. ב -12 בפברואר 2014, היא כמעט נבלעה לתוך בולען שנפער מתחת למוזיאון, אליו נבלעו 8 דגמי קורבט אחרים.
ייצור הדור הרביעי רגיל החל ב -3 בינואר 1983;שנת דגם 1984 והמשלוח ללקוחות החל במרץ 1983. המודל משנת 1984 הכיל מנוע V8 'קרוספייר' L83 בנפח 5.7 ליטר החזק ב-5 כ"ס מהגרסה הסופית של מודל הדור השלישי משנת 1982. יוצרה שלדה חדשה עם קליפרים מאלומיניום בבלמים ומתלים העשויים מאלומיניום בלבד כדי לחסוך במשקל ולשמור על הנוקשות. לדגם החדש היה גג סמי-קונברטיבל ללא חיזוק מרכזי. הוסף לוח מחוונים אלקטרוני חדש עם תצוגת LCD למד המהירות והטכומטר הגיעו בגרסת הבסיס. החל משנת 1985, מנוע L89 המפיק 230 כ"ס עם יציאה מכוונת להזרקת דלק נעשה למנוע הסטנדרטי.
.jpg)
החל מספטמבר 1984 ועד 1988 הוצעו תיבות הילוכים דאג נאש "4+3" - ארבעת ההילוכים הראשונים ידניים משולבים ושלושת ההילוכים האחרונים הם אוטומטיים. התיבה עוצבה בצורה כזאת כדי שתוכל להתאים לתקן של משק הדלק האמריקני. מאז 1981 (כשהיא הוצעה בפעם האחרונה), התיבה הידנית לא הוצעה בקורבא ועד סוף שנת 1984. ההעברה הוכחה כבעייתית והוחלפה לבסוף בתיבת הילוכים ידנית מודרנית מדגם ZF בשנת 1989.
בשנת 1986 מכונית הבטיחות השנייה של אינדיאפוליס 500 שוחררה. היא הייתה הקבריולה הראשונה מבין דגמי הקורבט מאז שנת 1975. בשנת זו הוספו איתות בגבוה ובמרכז (CHMSL), ואור בלימה שלישי (גם כן במרכז) כדי לעמוד בתקנות בטיחות. בזמן שהצבע של מכונית הבטיחות שהייתה בשימוש במרוצים היה צהוב, לכל דגמי הקבריולה משנת 1986 היה סמל אינדיאפוליס 500 מותקן על הקונסולה, מה שהופך כל אחת מהן לדגם מ"גרסת רכב הבטיחות". בשנת 1987, אופציית ה-B2K בעלת המדגש הכפול הוצעה ישירות מהמפעל. הקורבט קאלווי היית אפשרות ייצור רגילה (RPO B2K). אופציית ה-B2K המשיכה משנת 1990 עד 1991 יחד עם אופציית הקורבט ZR-1, אשר אז החליפה אותה. דגמי ה-B2K הפיקו 345 כ"ס ו-62 קג"מ של מומנט; גרסאות מאוחרות יותר התפארו בהפקת 450 כ"ס ו-84 קג"מ של מומנט.
בשנת 1988 הופצו מהדורת יום השנה ה-35 לקורבט. כל אחת מהם הכילה תג מיוחד עם מספר זיהוי המוטבע ליד בורר ההילוכים, עם גימור חיצוני, פנימי ולגלגלים בצבע לבן. בשנת 1991, כל דגמי הקורבט קיבלו עדכונים לגוף, לעיצוב הפנים ולגלגלים. הפגוש האחורי הקמור שהורכב בדגמי ZR-1 משנת 1991 מלבד דגם הבסיס הורכב גם בקורבט L98, מה שהפך את העיצוב של דגם ZR-1 היקר אפילו דומה יותר לזה של דגם הבסיס. ההבדל הברור ביותר שנותר בין הבסיס והקורבט ZR-1, מלבד הגלגלים האחוריים הרחבים היה מיקום האיתות הייחודי (CHMSL), אשר שולב בפגוש האחורי החדש בדגמי הבסיס, אך נותר בחלק העליון של הפתח האחורי בדגמי ZR-1.
.jpg)
בשנת 1992, הוצג המנוע LT1 בעל 300 כ"ס ו-220 קילוואט, עליה של 50 כ"ס ב-37 קילוואט מעל למנוע L98 שהיה בשימוש קודם לכן. מנוע זה הכיל זרימת קירור הפוכה (בה הראשים התקררו לפני הבלוק), אשר אפשרה יחס דחיסה גבוה יותר של 10.5:1. מפלג חדש הוצג גם כן לראשונה בשם "אופטיספארק". המפלג הונע ישירות מחלקו הקדמי של גל הזיזים ומוקם מעל כיסוי הטיימינג, בדיוק מעל הגל הארכובה והמאזן ההרמוני. בשנת 1992 הוצג לראשונה מערכת למניעת סחרור גלגלים בתחילת נסיעה (ASR), צורה של בקרת משיכה אשר מנצלת את הבלמים, השהיית ההצתה, והמשנק הקרוב לתחתית של הקורבט, כדי למנוע סיבוב יתר של הגלגלים האחוריים ובעקבות זאת, אובדן שליטה. מכשיר בקרת המשיכה ניתן היה לכיבוי אם רצו בכך.
מהדורת שנה מיוחדת לרגל יום השנה ה-40 של הקורבט שוחררה בשנת 1993 והכילה צבע אדום-רובי, תגי "יום השנה ה-40", וגם מושבים רקומים. הקורבט של שנת 1993 הציגה גם את מערכת פסיבית של כניסה ללא מפתח, מה שהפך אותה למכונית הראשונה של ג'נרל מוטורס עם מערכת כזו. הייצור של דגם ZR-1 הסתיים בשנת 1995, אחרי 6,939 מכוניות שנבנו. 1996 הייתה השנה האחרונה של ייצור הדור הרביעי, והכיל דגמים ואפיונים ייחודיים. ב-1996 נמכר דגם הגראנד ספורט וגרסת אספנים, OBD II (מערכת אבחון ודיווח על תקלות) צמיגי "ראן פלאט" (בעלי יכולת להמשיך בנסיעה גם לאחר תקר) ומנועים LT4. מנוע LT4 בתוצרת V8 עם 330 כ"ס ב-246 קילוואט היו זמינים רק עם תיבת הילוכים ידנים, בזמן שכל מנועי LT1 בעלי 300 כ"ס ב-224 קילוואט היו בעלי תיבת הילוכים אוטומטית.
שברולט שחררה את גרסת הגראנד ספורט (GS) בשנת 1996 כדי לסמן את סוף הייצור של הדור הרביעי לקורבט. הכינוי גראנד ספורט היה מחווה למודל הגראנד ספורט המקורי אשר יוצר בשנת 1963. סך הכול יוצרו 1,000 דגמי גראנד ספורט, 810 במרכב קופה ו-190 במרכב קבריולה. הגראנד ספורט של שנת 1996 הייתה מצוידת במנוע LT4 בתצורת V8 לביצועים גבוהים, אשר מייצר 330 כ"ס ב-246 קילוואט ו-46 קג"מ של מומנט. הגראנד ספורט הגיע רק בצבע כחול אדמירל עם רצועות לבנות באמצע, וגלגלים שחורים ושני פסים אדומים על קשת הגלגל הקדמי משמאל. סה"כ יוצרו 366,227 דגמי קורבט בדור זה במחירי בסיס שנעו בין $21,800 ל-$37,225.
הדור החמישי (2004–1997)
ערך מורחב – שברולט קורבט C5
קורבט Z06
ייצור הדור החמישי של הקורבט החל בשנת 1997 והסתיים בשנת 2004. הדור החמישי של הקורבט הגיע למהירות שיא של 291 קמ"ש ועל פי סיקורי כתבי הרכב היא שופרה כמעט בכל תחום בהשוואה לדור הקודם של הקורבט עם התווספותם של ציר תמסורת אחורי וצינור מומנט למכונית, גרם לעלייה חדה בקשיחות המבנית ולעיצוב הרבה יותר מעוגל.
כמו כן, ג'נרל מוטורס הציגו את מנוע ה"סמול בלוק" LS1 לראשונה. הדור השלישי של מנוע ה"סמול בלוק" V8 עוצב לחלוטין מחדש. כעת, כולו היה עשוי מאלומיניום עם הצתה ללא מפלג וצילנדר עם סדר בערה חדש. תחילה הוא ייצר 345 כ"ס ב-257 קילוואט ב-47 קג"מ של מומנט, אך הועלה בהמשך ל-350 כ"ס ב-260 קילוואט בגרסה של שנת 2001. המנוע החדש, משולב עם גוף חדש ומקדם הגרר 0.29 הנמוך שלו, היה מסוגל להגיע ל-28 מייל לגלון דלק בכביש מהר.
בשנה הראשונה שלה, הקורבט מהדור החמישי הייתה זמינה רק במרכב קופה, למרות שהפלטפורמה החדשה תוכננה מהיסוד להיות קבריולה, אשר התאפשר בשנת 1998, הגג הקבוע-קופה בשנת 1999. רעיון אחד לגג זה היה שהמודל יהיה גרסה מופשטת מאבזור ובעל מנוע V6 אפשרי (שזכה לכינוי "בילי בוב"). בשנת 2000 תוכניות לגג זה הניחו את היסודות להחזרת הקורבט Z06 בשנת 2001, אופציה מקצועית שלא נראתה מאז הקורבט שתכנן זורה ארקוס דנטוב בשנת 1963.
מודל ה-Z06 החליף את מודל הקופה עם הגג הקבוע, כמודל עם הביצועים הגבוהים בדור החמישי של הקורבט. במקום גל זיזים כפול עילי כבד יותר כמו בקורבט ZR-1 של הדור הרביעי, הקורבט Z06 הנוכחית השתמשה במנוע LS6 המפיק 385 כ"ס ב-285 קילוואט, נגזרת של המנוע LS1 הסטנדרטי. באמצעות שימוש בעיצוב גג קבוע הרבה יותר נוקשה התאפשר ל-Z06 אחיזה חסרת תקדים הודות לבלמים המשודרגים והגוף הגמיש פחות. מאפיינים אלה, יחד עם השימוש בחומרים כגון מערכת פליטה מטיטניום ומכסה מנוע מסיבי פחמן בשנת 2004, הוביל לחיסכון נוסף במשקל ושיפור בביצועים בקורבט Z06 של הדור החמישי. ה-LS6 שודרג בהמשך ל-405 כ"ס ב-302 קילוואט בשנים 2002–2004. למרות שתפוקת הכוח בקורבט Z06 הנוכחית שווה לזו של הקורבט ZR-1 בדור הרביעי, השיפורים בקשיחות, במתלים, בבלמים והפחתת המשקל עשו את הדור החמישי למהיר יותר מאשר הקורבט ZR-1 בדור הרביעי.
הדור השישי (2005–2013)
- ערך מורחב – שברולט קורבט C6
.jpg)
הדור השישי של הקורבט שמר על עיצוב המנוע הקדמי ותיבת ההילוכים האחורית של הדור החמישי, אבל כל היתר היה חדש לחלוטין, כולל עבודת גוף חדשה עם פנסים חשופים בפעם הראשונה מאז 1962, תא נוסעים גדול יותר, מנוע חדש בנפח 6.0 ליטר ומתלים המעובדים גאומטרית מחדש. היה לה בסיס גלגלים ארוך יותר מאשר הדור הקודם, אבל האורך והרוחב הכולל היה נמוך יותר מהדור הקודם, לכאורה כדי להרחיב את הפנייה לשוק האירופי. המנוע LS2 בתצורת V8 בנפח 6.0 ליטר הפיק 400 כ"ס ב-300 קילוואט ב-6000 סל"ד ו-55 קג"מ של מומנט ב-4400 סל"ד, מה שאפשר לה להגיע מעמידה ל-100 קמ"ש ב-4.2 שניות. מהירות השיא שלה הגיעה ל-310 קמ"ש.
הדור השישי של הקורבט לא התאים לצריכת הדלק הטובה באופן יחסי לזו של הדור הקודם, זאת למרות שהיה לה מקדם גרר נמוך יחסית של 0.28 ומשקל ברוטו נמוך, היא השיגה צריכת דלק של 16 מייל לגלון דלק בנסיעה בעיר ו-26 מייל לגלון דלק בנסיעה בכביש מהיר וצוידה בתיבת הילוכים ידנית או אוטומטית. כמו כל התיבות הידניות של דגמי הקורבט משנת 1989 ועד אז, התווספו לה מערכת סיוע ממוחשבת לבחירת הילוך לצורך שיפור צריכת הדלק על ידי דרישה מהנהגים להעביר מההילוך הראשון ישירות לרביעי במהירות נמוכה או בתנאי מצערת נמוכים. תכונה זו עזרה לקורבט מהדור השישי להתעלם ממס על כלי רכב הצורכים הרבה דלק וכן להשיג תוצאות טובות יותר בצריכת הדלק.
השברולט קורבט Z06 הגיעה בשנת 2006 ברבע השלישי של שנת 2005. היה לה גרסה של המנוע ה"סמול בלוק" אשר הייתה בנפח של 7.0 ליטר בשם LS7. בנפח של 7.0 ליטר, לקורבט Z06 היה מנוע הסמול בלוק הגדול ביותר שאי פעם הוצע על ידי ג'נרל מוטורס. זאת משום שהמנועים בנפח 7.0 ליטר הקודמים אשר נעשה בהם שימוש בדגמי הקורבט של סוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70, היו מנועים מסוג "ביג בלוק", מידת ה-LS7 עוגל כלפי מטה. התפוקה הרשמית הייתה 505 כ"ס ב-377 קילוואט והאצה מעמידה למאה קמ"ש בכמעט 3.7 שניות. המהירות המרבית הייתה 318 קמ"ש.
בשנת 2008, הקורבט קיבלה רענון קל: מנוע LS3 חדש עם עלייה בקיבולת ל-6.2 ליטר, אשר הפיק 430 כ"ס ב-321 קילוואט ו-58 קג"מ של מומנט (436 כ"ס ב-325 קילוואט ו-59 קג"מ של מומנט אם היא הוזמנה עם מערכת פליטה ייחודית אופציונלית לביצועים גבוהים). תיבת ההילוכים הידנית בעלת 6 יחסי ההעברה שיפרה גם כן את הצמדת המעבר וזינוק מעמידה ל-100 קמ"ש נעשה כמעט ב-4.0 שניות, כאשר עם התיבה האוטומטית הוגדרה למעבר הילוכים מהיר יותר אשר נתן לדור השישי של הקורבט האוטומטית אשר זינקה גם היא מעמידה ל-100 קמ"ש בכמעט 4.0 שניות, אך במקרה זה מדובר בזינוק מהיר יותר מכל קורבט אוטומטית אחרת בייצור סדרתי. עיצוב הפנים עודכן מעט וחבילת מעטפת ה-4LT מעור התווספה. הגלגלים גם כן עודכנו לחישוקים בעלי עיצוב של חמישה חישורים.
.jpg)
הקורבט ZR1 הוצגה לתקשורת לראשונה בדצמבר 2007 על ידי ג'נרל מוטורס, אז נחשף כי היעד שלהם של 100 כ"ס לליטר, הושג על ידי המנוע LS9 החדש עם מדגש על-איטון בנפח 6.2 לליטר אשר ייצר 638 כ"ס ב-476 קילוואט ו-83 קג"מ של מומנט. מנוע ה-LS9 היה הכי חזק שאי פעם נעשה בו שימוש בייצור מכוניות הספורט של ג'נרל מוטורס. מהירות השיא שלו היא 330 קמ"ש.
השם ההיסטורי "גרנד ספורט" חזר לקו הייצור של הקורבט בשנת 2010 כסדרת ייצור חדשה לחלוטין אשר החליפה את אופציית הקורבט Z51. המודל החדש היה באופן בסיסי קורבט Z06 מצוידת במנוע LS3 עם מסגרת פלדה במקום אלומיניום. היא שמרה על הרבה מאפיינים של הקורבט Z06 כולל גוף רחב עם גלגלים בחתך 18x9.5 ו-19x12, עם שימון עוקה יבש (במרכב קופה בעל תיבת הילוכים ידנית בלבד), בלמים קדמיים בעלי 6 בוכנות ובלמים אחוריים בעלי 4 בוכנות, מתלים משופרים ופגושים סביב הגלגלים עשויים מסיבי פחמן. דגמי הקופה G/S צוידו ביחידת כוח ידנית ומנוע LS3 חלש עם גל ארכובה מזויף, בנויים ביד בצורת Z06, המנצל את מערכת השימון העוקה היבש. מערכת בקרת שיגור חדשה הוצגה לכל הדגמים המאפשרת האצה מעמידה ל-100 קמ"ש בכמעט 4 שניות. לפי המשרד לאיכות הסביבה האמריקאי, הקורבט מדגם זה צורכת 26 מייל לגלון דלק.
החל משנת 2011, הוצע לקונים של הקורבט Z06 והקורבט ZR-1 ההזדמנות לסייע בבנייה של המנוע שלהם. הפרויקט הוצע תחת הכותרת "המנוע של קורבט לבנות חוויה", הקונים שילמו תוספת כדי לטוס לוויקסום, מישיגן, שם נמצא מרכז הבנייה של סדנת השיפורים של ג'נרל מוטורס. המשתתפים עזרו לעובדי פס הייצור לבנות את המנוע V8, אשר משם נשלחה המכונית למוזיאון הקורבט הלאומי בבאולינג גרין, קנטאקי, ליד נקודת הייצור הסופית של הקורבט.
הקורבט האחרונה מהדור השישי יוצרה בפברואר 2013.
בחודש מאי 2013, חקירה פדרלית הכריזה על בעיות תאורה ביותר מ-100,000 רכבים מהדור השישי של הקורבט.
הדור השביעי (2014–2019)
- ערך מורחב – שברולט קורבט C7
הדור הבא של הקורבט, הדור השביעי, היה בפיתוח החל משנת 2007. במקור בשברולט תכננו להשיק אותה בשנת 2011, ההשקה שלה נדחתה ב-3 שנים. ב-18 באוקטובר 2012, ג'נרל מוטורס אישרו באופן רשמי שהדור השביעי של השברולט קורבט יופיע לראשונה ב-13 בינואר 2013, בתערוכת המכוניות הבינלאומית של צפון אמריקה בדיטרויט. היא שוחררה לבסוף לייצור בשנת 2014. פריסת מנוע אמצעי ומנוע אחורי נלקחו בחשבון, אבל פלטפורמת הנעה האחורית (RWD) נבחרה כדי לשמור על עלויות ייצור נמוכות יותר. הקורבט הראשונה מדור זה נמסרה ברבעון השלישי של שנת 2013.
.jpg)
למשווקים ולמתכנני המוצרים של ג'נרל מוטורס, העובדה שהקורבט הפכה לידועה כ"צעצוע לגברים מבוגרים" הפכה לגורם עיקרי בתכנון הדור הבא של הקורבט. מחקרים הראו כי בסביבות 46% מהקונים של דגמי הקורבט מינואר 2012 ועד אוקטובר של אותה שנה, היו בני 55 ומעלה, בהשוואה ל-22% מהרוכשים של אאודי R8, ו-30% מהרוכשים של הפורש 911. מנהל השיווק של שברולט, כריס פרי, הכיר בכך שיותר מדי אנשים אותה כמכונית של "השרברב המוצלח". ג'ון פיצפטריק, מנהל השיווק של הקורבט אמר כי "ישנו פתגם ישן, אף אחד לא רוצה להיראות נוהג ברכב של אדם זקן". כדי להתמודד עם תפיסה זו, ג'נרל מוטורס תכננו לעשות את הדור החדש של הקורבט ליותר אטרקטיבי בעבור אנשים צעירים. לשם כך, גרסה מוסווית של המכונית הייתה זמינה במשחק הווידאו הפופולרי Gran Turismo 5 בנובמבר 2012. כחלק ממאמץ השיווק הקשור עם כניסת הדור החדש, במירוץ האינדיאנפוליס 500 של שנת 2013 נעשה שימשו בקורבט בפעם ה-12 כמכונית הבטיחות.
הצלחה במכירות של קורבט החדשה חשובה לג'נרל מוטורס. חברת השירותים הפיננסיים "The Motley Fool" דיווחה כי הקורבט יכלה לייצר רווח של 10,000$ או יותר בעבור כל דגם נמכר. הרווח של ג'נרל מוטורס במכירות הוא נפרד מהרווח שנעשה על ידי סוכנויות מכירה עצמאיות.
השברולט קורבט משנת 2014 עשתה שימוש במנוע 1LT בנפח 6.2 ליטר אשר מפיק 455 כ"ס ב-339 קילוואט או 460 כ"ס ב-340 קילוואט עם מערכת הפליטה בגרסת האופציונלית לביצועים גבוהים. המנוע 1LT (הסימון "LT1" היה בשימוש לראשונה על ידי ג'נרל מוטורס בשנת 1970 ומאוחר יותר בשנת 1992) הוא במשפחת המנועים "סמול בלוק" של ג'נרל מוטורס, אשר ישמש בכלי הרכב של ג'נרל מוטורס כאפשרות מנוע ה-8V קטן וחדש. הוא כולל שלוש טכנולוגיות חדשות למנועי ה-8V של ג'נרל מוטורס, אם כי הן זמינות במנועים אחרים בשוק: הזרקה ישירה, תזמון שסתומים משתנה ומערכת ניהול צריכת דלק אקטיבית. מזרקי הדלק ממוקמים מתחת לסעפת היניקה. הקורבט שמרה על ההנעה האחורית עם ציר תמסורת הממוקם מאחור. ברירת ההילוכים כוללת 7 יחסי העברה ידניים או 6 יחסי העברה אוטומטיים עם דוושת העברה בהגה. עיצוב הפנים החדש כולל מושבים אחוריים רחבים כסטנדרט, וגרסאות ספורטיביות יותר עם כריות צד גבוהות אופציונליות. לוגו הדגל של הקורבט עודכן למכונית החדשה ונספו יצירות קטנות של סטינגריי התווספו לעיטורים של המכונית.
_front.JPG)
מאפיינים של מבנה הדור החדש כוללים מכסה מנוע מסיבי פחמן ופנל גג נשלף. הטמבון סביב הגלגלים, הדלתות ולוחות הרבעון האחורי נותרו מורכבים. באחורי הרכב, הפנסים האחוריים העגולים שהיוו את סימן ההיכר של הקורבט הקודמת, הוחלפו, לצורה מרובעת ומאורכת יותר. לוחות הגחון עשויים מ"ננו-פחמן" הורכבו ונעשה שימוש במסגרת אלומיניום חדשה, אשר ממקם את ארבעת הגלגלים רחוקים זה מזה באינץ' יותר. שטח תא המטען פחת ב-33% מהדור הקודם. המשקל הכולל של הרכב לא היה הוצג על ידי ג'נרל מוטורס במשך חודשים רבים לאחר ההצגה הראשונה שלו בינואר 2013. למרות השימוש המוגבר באלומיניום וחומרים קלי משקל אחרים, פרסומים רבים דיווחו כי המשקל יישאר ללא שינוי מהותי מזה של הדור הקודם. באוגוסט 2013, המשקל של הקורבט החדשה דווח כ-1,562 ק"ג, כלומר הוא שוקל יותר מהקורבט ZR1 של הדור הקודם אשר שקלה 1,508 ק"ג. הקורבט ZR1 של בדור הקודם כללה מדחס מוגדש ומצנן במנוע בנפח 6.2 ליטר.
שברולט הציגה את הדור השביעי של הקורבט Z06 בתערוכת המכוניות של דטרויט בשנת 2014. לקורבט Z06 של שנת 2015 יש 650 כ"ס ממנוע LT4 מוגדש עשוי אלומיניום בתצורת V8 ובנפח 6.2 ליטר.
הקורבט החדשה הקימה לתחייה את הכינוי "סטינגריי" (המאוית במקור "סטינג ריי"), אשר נעשה בו שימוש לאחרונה בדור השלישי של הקורבט, בשנת 1976.
הקורבט סטינגריי קופה משנת 2015 עם חבילת ה-1LT מוצעת למכירה בארצות הברית בעבור 54,000$ ובמרכב קבריולה בעבור 59,000$.
דגם הספורט הבריטי אידין גרין זקלה בסגנון מכוניות רטרו אשר מיוצר משנת 2018 מבוסס על "שברולט קורבט" דור 7 (פלטפורמה ומנוע).[1][2]
הדור השמיני (2020-היום)
- ערך מורחב – שברולט קורבט C8
התחלת הדור השמיני התחילה ב-2020 עד היום, הדור השמיני יצאה עם שיפורים ושנויים מהדור השביעי.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של שברולט קורבט
הערות שוליים
- ^ "אידין גרין זקלה" מבוססת על דגם שברולט קורבט motor1.com/news/236033/eadon-green-zeclot-corvette-base
- ^ "אידין גרין זקלה" autoevolution.com/news/c7-corvette-based-eadon-green-zeclat-lands-in-geneva-with-british-styling
30476472שברולט קורבט