שארלוט דספרד
| ידועה בשל | פעילות בתנועה הסופרג'יסטית, בתנועה נגד ניסויים בבעלי חיים ובתנועה הצמחונית |
|---|---|
| עיסוק | כן |
שארלוט דספרד (באנגלית: Charlotte Despard; 15 ביוני 1844, קנט, אנגליה - 10 בנובמבר 1939, דבלין, אירלנד) הייתה סופרג'יסטית אירית-אנגלייה, סופרת, פעילה בשין פיין האירי, פעילה בתנועה הצמחונית ובתנועה נגד ניסויים בבעלי חיים.
ביוגרפיה
דספרד נולדה בקנט שבאנגליה. היא התייתמה מאביה, קצין בצי הבריטי, כשהייתה בת 10 ומאמה כשהייתה בת 23. אחיה, ג'ון פרנץ', היה גנרל בצבא הבריטי וראש המטה הכללי הקיסרי של בריטניה, ודעותיהם הפוליטיות היו מנוגדות זו לזו לאורך חייהם. בשנת 1870, נישאה לאיש העסקים מקסימיליאן קארדן דספרד, שמת בשנת 1890 בים[1]. לזוג לא היו ילדים.
פעילות צדקה
לאחר מות בעלה, כשהייתה בת 46, דספרד החלה לעסוק בפעילויות צדקה בקהילה. היא נדהמה מממדי העוני בלונדון והקדישה את זמנה ואת כספה לעזרה לעניים בבאטרסי שבלונדון. באותה העת, היא התגוררה מעל אחת מחנויות הצדקה אותה ניהלה באזור מוכה עוני, והמירה את דתה לקתוליות.
פעילות פוליטית
פעילות אנטי-מלחמתית
דספרד הייתה חברה טובה של הלוחמת הסוציאליסטית, אלינור מרקס, ופעלה באינטרנציונל השני. היא יצאה בחריפות נגד מלחמת הבורים בטענה שזו 'מלחמה מרושעת של הממשל הקפיטליסטי'. בנוסף, היא התנגדה לגיוס החובה במלחמת העולם הראשונה, והקימה ארגון נשים המתנגד למלחמה. במהלך מלחמת האזרחים האירית, דספרד הייתה חברה בארגון הנשים הרפובליקני קומן נה מאן, ונאסרה עקב פעילותה נגד האמנה האנגלו אירית[2][3].
פעילות לשחרור האישה
בשנת 1906, דספרד הצטרפה לארגון NUWSS (National Union of Women's Suffrage Societies) ונאסרה פעמיים במסגרת פעילותה למען זכות בחירה לנשים. לאחר שחשה תסכול מחוסר היעילות של ארגון זה, היא הצטרפה לארגון איגוד הנשים החברתי והפוליטי (WSPU) שנשא אופי מיליטנטי. בשנת 1907, דספרד הקימה, ביחד עם שלוש חברותיה למאבק, את הארגון Women's Freedom League. בשנת 1909 פגשה את מהטמה גנדי והתרשמה עמוקות מתיאורית ההתנגדות הבלתי אלימה בה דגל. בהשפעתו, היא פעלה באסטרטגיות 'התנגדות בלתי אלימה' במסגרתן סופרג’יסטיות קשרו עצמן לשערים ולגדרות וקראו 'אין מיסוי ללא ייצוג'.
פעילות לשחרור בעלי החיים
בשנת 1906, דספרד נמנתה בין העומדות בראש מאבק 'פרשת הכלב החום' שיצא נגד ניסויים בבעלי חיים, ותפסה אותו כקרב בין פמיניזם למאצ'ואיזם. היא הייתה צמחונית אדוקה וכיהנה כחברת מועצה בארגון הצמחונות הבריטי. הצמחונות הייתה חלק בלתי נפרד מהאתוס של הארגון הסופרג'יסטי אותו ייסדה, ובאותה תקופה אמרה: "צמחונות היא בראש ובראשונה שאלה של נשים. זה מבהיל לחשוב שנשים צריכות לבשל חיות מתות"[4]. דספרד עודדה נשים לראות את הקשר בין התנועה לשחרור האישה ובין התנועה לשחרור בעלי החיים:
תנועת הנשים קשורה גם לתנועות גדולות אחרות בעולם. האינסטינקט שהתעורר לשמע קריאותיהם של בעלי החיים אומר 'אני הקול של חסרי הקול. דרכי בעלי החיים ידברו'. יש לפעול על ידי החלת רפורמות מזון מצד אחד, ומחאה חזקה נגד השיטות האכזריות בניסויים בבעלי חיים מצד שני. שני נושאים אלה קרובים מאוד לדרישות שנעשות על ידי נשים
— שארלוט דספרד
שארית חייה
בשנת 1930, הצטרפה למפלגה הקומוניסטית של בריטניה, ובשנת 1933 ביתה בדבלין הוצת ונחרב על ידי המון אנטי-קומוניסטי[5]. דספרד נשארה פעילה מאוד גם בשנות התשעים לחייה, והשתתפה במספר מצעדים אנטי-פשיסטים. היא נפטרה בגיל 95 ונקברה בבית הקברות גלאסנווין בדבלין.
הנצחה
בלונדון, שני רחובות קרויים על שמה, האחד במחוז באטלסי והשני במחוז ארצ'ווי – בו ממוקם פאב שקרוי גם הוא על שמה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Obituary: Mrs. Despard', The Manchester Guardian, 11 November 1939
- ^ The Penguin Biographical Dictionary of Women
- ^ Spartacus Educational
- ^ Leneman, Leah (1997). "The awakened instinct: vegetarianism and the women's suffrage movement in Britain", Women's History Review, Volume 6, Issue 2
- ^ Oxford Dictionary of National Biography, Volume 15. Oxford University Press. 2004. p. 905
25917043שארלוט דספרד