שאלתיאל בן חזקיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלתיאל בן חזקיה (מכונה גם מר שאלתיאל) היה בנו הבכור של ראש הגולה וראש ישיבת פומבדיתא, חזקיה בן דוד. על פי מסמך קניה משנת ד'תתכ"ב (1061) נמצא כי כיהן זמן קצר כראש גולה, מפני שהוא מוזכר בו בתארם של ראשי הגולה "מר". נחשב לאבי משפחת שאלתיאל-חן.

קורות חייו

נולד לחזקיה בן דוד, ראש הגולה וראש ישיבת פומבדיתא, בראשית המאה ה-11. שני אחיו היו יוסף אורובד (סבו של רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני) ודוד בן חזקיה.

בד'תתי"ח (1058) נהרג אביו בידי הח'ליפה אל קאא'ם הראשון בעקבות הלשנה. בעקבות כך נסגרו ישיבות סורא ופומבדיתא, ומשרת ראש הגולה הופסקה לכמה שנים.

שאלתיאל הספיק קודם לכן להעביר חלק מרכושו לספרד, ואחרי הרצח הוא נמלט עם שני אחיו לגרנדה שבספרד, אל ביתו של רבי יהוסף הנגיד, שאביו, שמואל הנגיד, היה ידידו של אביהם. בד'תשכ"ו (1066) התרחשו פרעות גרנדה, במהלכן נרצח מארחם יהוסף הנגיד, והם נאלצו לברוח מספרד. כפי הידוע, לאחר שנים שבו לבבל, ובן אחיו, חזקיה בן דוד השני, קיבל עליו את תפקיד ראש הגולה.

לאחר שנים, נמצא מסמך מיום שישי, י' בחשוון ד'תתכ"ב (1061), ראשיתו בספרדית (ערבית באותיות לטיניות) וסופו בעברית. המסמך מתעד החלפת קרקעות בברצלונה, של דון מיר גודלדו ואשתו, עם "דרורה בת מר שאלתיאל". על פי תשובת רב שרירא גאון לרבי יעקב מקירואן, שתואר "מר" מתייחס לראשי גלויות שבבבל, נמצא כי כיהן זמן קצר כראש גולה קודם אחיינו.

צאצאו בדור עשירי בספרד, היה רבי שאלתיאל חן.

לקריאה נוספת