שאלות ותשובות בין טאנג טאידזונג ללי וייגונג
שאלות ותשובות בין טָאנְג טָאיְדְזונְג ללִי וֵייגונְג (בסינית מסורתית: 唐太宗李衛公問對, בסינית מפושטת: 唐太宗李卫公问对, בפין-יין: Táng Tàizōng Lǐ Wèi Gōng Wèn Duì, טָאנְג טָאיְדְזונְג לִי וֵיי גונְג וֶן דְווֵי) הוא דיאלוג בין הקיסר טאידזונג (599-649 לספירה) משושלת טאנג ללִי גִ'ינְג (571-649 לספירה), מצביא בולט של שושלת טאנג. היצירה עוסקת בענייני אסטרטגיה צבאית, ונחשבת לאחת משבע הקלאסיקות הצבאיות של סין.[1]
תכנים
התכנים של היצירה שונים משמעותית מאלו של שש הקלאסיקות הצבאיות האחרות. הצבאות שהיו בנמצא בתקופת שושלת טאנג התבססו על חיל רגלים, רובי קשת ופרשים. מרכבות יצאו כבר מזמן משימוש צבאי, וכלי נשק נוצרו אך ורק מברזל ופלדה. מספר גדול של יחידות מקומיות מלוכדות סיפקו דרגה גבוהה של גמישות לשימוש בהיקפים גדולים. נוספו יחידות מקצועיות מתוך כוחות מגויסים ממושמעים ומצוידים היטב. כלי נשק ותתי סוגים של יחידות עברו התמקצעות חזקה. וכמו כן הייתה הכרה רחבה בערך הצבאי של מהירות וניידות, והעדפה של איגוף ותמרונים עקיפים אחרים על פני התעמתות חזיתית.[2]
המציאות החברתית והטכנולוגית בתקופה בה נכתבה היצירה הייתה מאד שונה מזו של שאר שש הקלאסיקות הצבאיות. ובניגוד אליהן, "שאלות ותשובות" גם אינה טוענת לאסטרטגיות משלה, אלא מציגה עצמה כסקר של יצירות קודמות ומוכרות יותר, ודנה בתאוריות שלהן ובסתירות שלהן על פי ניסיונו הצבאי של הכותב עצמו. מאחר שלִי גִ'ינְג היה גנרל מצליח ברמה ההיסטורית, הטקטיקות והאסטרטגיות ב"שאלות ותשובות" הן כפי הנראה תוצר תאורטי של פעולות שבועו ונוסו בקרבות קריטיים להקמת שושלת טאנג. זאת בהנחה שאכן מדובר בתוצר שכולו או אפילו חלקו מבוסס על הגותו של לִי גִ'ינְג.[3]
היסטוריה ואותנטיות
אין עדות היסטורית חד משמעית לגבי יוצר "שאלות ותשובות", אולם העדויות הקיימות סותרות ברובן את המסורת המייחסת את היצירה ללִי גִ'ינְג. בהסתמך על הרישומים המתעדים את היצירה ברשימות הביבליוגרפיות הקדומות ביותר ששרדו, רוב ההיסטוריונים בימינו רואים ב"שאלות ותשובות" יצירה מסוף תקופת שושלת טאנג (618-907 לספירה) או תחילת שושלת סונג (960-1297 לספירה).[3] שלא כמו קלאסיקות צבאיות אחרות, מעולם לא נמצאו תגליות ארכאולוגיות שישפכו אור על "שאלות ותשובות", כך שאת תאריך הכתיבה ניתן אך ורק להסיק מרישומים היסטוריים רלוונטיים ששרדו לימינו.[4] אין כיום הסכמה בנוגע לתיארוך היצירה.
הוכחות לזיוף
רוב המידע הזמין מכוון את זמן היצירה לסביבות שושלת סונג הצפונית (960–1127 לספירה). רשימות ספרים משושלות טאנג וסונג מעילות התייחסויות לשבע יצירות נוספות שמיוחסות ללִי גִ'ינְג, אך ללא שום התייחסות ל"שאלות ותשובות". באין רישומים קודמים ומשום שבהתייחסויות של מלומדים מתקופת שושלת סונג הצפונית נטען כי הם ראו טיוטות של "השאלות והתשובות" מאת מלומד צבאי בן זמנם בשם יְוֵּ'אן יִי, מאמינים חוקרים רבים כי "שאלות ותשובות" זויפה על ידי יְוֵּ'אן יִי בתחילת שושלת סונג. אם היצירה אכן זויפה בידי יְוֵּ'אן יִי, לא ברור אם התאוריות המצויות בה אכן תאמו לדעותיו של המצביא לִי גִ'ינְג, ונלקחו ממקורות אחרים תוך עריכה בלבד של יְוֵּ'אן יִי, או לחלופין, האם הן משקפות חשיבה עצמאית של יְוֵּ'אן יִי תוך שימוש במוניטין של לִי גִ'ינְג כדי לקדם את התקבלות התאוריות הללו בקרב הקוראים.[4]
הוכחות לאותנטיות
ישנן מספר הוכחות הנוגדות את התאוריה שיְוֵּ'אן יִי זייף את היצירה. קודם לאיגוד שבא הקלאסיקות הצבאיות, ביקש הקיסר שֶׁנְדְזונְג מסונג (שלט ב-1068–1085) מחקר ופירוש לספר בשם "תורתו הצבאית של לִי גִ'ינְג". בהנחה כי יצירה זו הייתה מהדורה של "שאלות ותשובות", הרי שקיומו של הספר קודם לתאריך הזיוף המשוער של יְוֵּ'אן יִי בעשר שנים. כמו כן יש לקחת בחשבון שישנה סבירות נמוכה כי כלל המצביאים בני התקופה והמלומדים הצבאיים הלכו שולל אחרי זיוף חדש.[5]
מסקנה
יהיו היוצר ותקופת היצירה אשר יהיו, היסטוריונים צבאיים כיום מכירים בהתקדמות התאוריות המיוצגות בספר ביחס לשאר שש הקלאסיקות הצבאיות, ומכירים בכך שהיוצר נדרש להיות אסטרטג צבאי מנוסה ומתקדם. הראיות מובילות לכך שהיצירה כפי הנראה הגיעה לצורתה הנוכחית בסביבות זמנו של הקיסר שֶׁנְדְזונְג מסונג, וייתכן שאף הוא הורה על כך. אם מדובר בזיוף, הרי שהחוקרים לא הצליחו לקבוע עד כה את המקור או המקורות עליהם מבוססת הגרסה הנוכחית של "שאלות ותשובות".[6]
הערות שוליים
בערך זה מופיע גוֹפן מזרח-אסייתי.
כדי שתוכלו לראות את הכתוב בערך זה בצורה תקינה, תצטרכו להתקין גופן מזרח אסייתי במחשבכם. אם אינכם יודעים כיצד לעשות זאת, לחצו כאן לקבלת עזרה. |
- ^ Van de Ven, Hans J. (2000). Warfare in Chinese History. BRILL. pp. 6–7. ISBN 90-04-11774-1.
- ^ Sawyer, Ralph D. (2007). The Seven Military Classics of Ancient China. New York: Basic Books. p. 320. ISBN 0-465-00304-4.
- ^ 3.0 3.1 Sawyer (2007) p. 313.
- ^ 4.0 4.1 Sawyer (2007) p. 488.
- ^ Sawyer (2007) p. 489.
- ^ Sawyer (2007) p. 489-490.