רפאל לוי (משרד הפנים)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. רפאל (רפי) לוי (נולד 1925) היה הממונה על מחוז ירושלים במשרד הפנים. הוא הורשע בקבלת שוחד[1].

ביוגרפיה

לוי נולד בשכונת מחנה יהודה בירושלים, למשפחה חילונית. הוריו רצו שיקבל השכלה כללית והא נשלח ללמוד בבית הספר של המיסיון הצרפתי קולג' דה פרר, בה למד יחד עם בנים למשפחות מבוססת במזרח ירושלים וטווה קשרים ראשונים עימם[2]. בשנת 1948 התחתן עם בתו של אליהו ששון, דבר שפתח לו קשרים עם ראשי השלטון הישראלי[3].

לוי היה קצין המיעוטים במחוז ירושלים בשנות ה-50[4] ובמסגרת זאת היה אחראי על הקשרים עם ערביי ישראל באזור ירושלים[5][6] וניהל קשרים אזרחיים עם הירדנים[7] ומעבר אזרחים במעבר מנדלבאום[8][9]. בין השאר ניהל את המעבר של נוצרים לחגיגות בבית לחם[10][11][12], מעבר השומרונים להר גריזים[13] ואת תיאום עליית השיירות הישראליות להר הצופים[14].

במהלך מלחמת ששת הימים מונה לקצין קשר עם העדות הנוצריות והמוסלמיות וסייע לאלוף חיים הרצוג בגיבוש הצוות של הממשל הצבאי על יהודה ושומרון[15][16].

לאחר מלחמת ששת הימים מונה לסגן מנהל המחוז[17] וממלא מקום מנהל המחוז[18]. בהמשך מונה למנהל המחוז[19][20] והיה יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה[21]. במסגרת זאת ניהל ישיבות על תוכניות פיתוח גדולות בירושלים כמו פיתוח ממילא[22]. במסגרת תפקידו במשרד הפנים היה אחראי על מתן רישיונות לעיתוני מזרח ירושלים[23].

בתפקידיו במשרד הפנים יצר קשרים עם ראשי העדות הנוצריות בירושלים במסגרתם נכרתו עסקות נדל"ן גדולות על קרקעות במערב ירושלים, בין השאר מכירת מלון פאסט (שעליו הוקם אחר כך מלון פנינת ירושלים) ובניין קולנוע רקס מהפטריארכיה הארמנית בירושלים ליזמים ישראלים[2].

בנובמבר 1986 נעצר בחשד לקבלת שוחד מראשי עדות נוצריות בירושלים[24]. בעיתונות היו חלוקים האם המעצר היה מפתיע או שכבר מזמן היו שמועות על שחיתות מצד לוי[25]. לוי הועמד לדין בפני השופטת דליה דורנר כשהתובע היה ערן שנדר[26]. הוא הורשע ב-9 מתוך 11 סעיפי אישום ביוני 1988[27]. נדון ל-3.5 שנות מאסר[28] וערעורו לבית המשפט העליון נדחה[29][30]. עם שחרורו מהכלא מונה למנהל מנהלת של אזור התעשייה עטרות[31].

אחד מילדיו הוא הצייר הישראלי שחי בפריז, רענן לוי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רן לוי, רפי לוי הורשע. התביעה תדרוש שבע שנות מאסר, חדשות, 10 ביוני 1988
  2. ^ 2.0 2.1 נחום ברנע, פצצת הזמן של רפי לוי, כותרת ראשית, 12 בנובמבר 1986
  3. ^ נרשמו לנישואין בירושלים, הצופה, 15 בספטמבר 1948
  4. ^ מבקשים לעבור ממקומם, דבר, 2 במאי 1950
  5. ^ 88 ערבים הוחזרו לישראל, קול העם, 22 באוגוסט 1950
  6. ^ יוסף בן שאול, המשפחות הערביות הראשונות נכנסו לכפר שהוקם בשבילן, מעריב, 1 באוגוסט 1962
  7. ^ ועדה ישראלית ירדנית שתפקידה עסקי שלום, מעריב, 2 ביוני 1953
  8. ^ הורשה לחצות את הקווים ולבוא להלווית אחיו, על המשמר, 15 ביולי 1954
  9. ^ אין מקום לשניים, מעריב, 24 בדצמבר 1959
  10. ^ חזרו מבית לחם, חרות, 26 בדצמבר 1952
  11. ^ נקבעו סדרי מעבר לבית לחם, על המשמר, 21 בדצמבר 1953
  12. ^ החל הדיון בעניין מעבר, חרות, 23 במרץ 1955
  13. ^ השומרונים עברו להר גריזים, דבר, 21 באפריל 1959
  14. ^ שיירה עלתה להר הצופים, מעריב, 7 בנובמבר 1956
  15. ^ הלוחמים התחרו ביניהם, מעריב, 8 ביוני 1967
  16. ^ הכפריים הירדניים החלו לחזור לכפריהם, מעריב, 16 ביוני 1967
  17. ^ נפתחה תערוכת אוצרות הכנסיה הארמנית בבירה, מעריב, 22 ביולי 1969
  18. ^ יוסף צוריאל, שביתת מסחר כללית, מעריב, 31 במאי 1970
  19. ^ יחיאל לימור, בענייני הבנייה בבירה יטפל, מעריב, 13 באוגוסט 1973
  20. ^ חצי התורן בירושלים השלמה, מעריב, 9 באוקטובר 1970
  21. ^ נדחתה ההחלטה בעניין מלון הייאט, דבר, 6 באוגוסט 1972
  22. ^ טוביה מנדלסון, עיכוב נוסף באישור תוכנית הבניה למיתחם ממילא בירושלים, דבר, 14 ביולי 1977
  23. ^ יוסף צוריאל, עורך אל פג'ר יבקש רשיון לפי פקודת העיתונות, מעריב, 15 בדצמבר 1974
  24. ^ איה אורנשטיין, החשדות נגד רפי לוי מפרשיות השחיתות הגדולות ביותר שנחשפו, מעריב, 9 בנובמבר 1986
  25. ^ גבריאל שטרסמן, המופתעים, מעריב, 10 בנובמבר 1986
  26. ^ ברוך מאירי, "רפי לוי מעל באמונה של המדינה בהתנהגות מושהתת שנמשכה חודשים, מעריב, 30 ביוני 1988
  27. ^ רפי לוי, הממונה לשעבר על מחוז ירושלים, הורשע בהברחת זהב לירדן ובקבלת שוחד, מעריב, 10 ביוני 1988
  28. ^ ברוך מאירי, רפי לוי מעל באמונה של המדינה בהתנהגות מושחתת שנמשכה חודשים, מעריב, 30 ביוני 1988
  29. ^ ברוך מאירי, רפי לוי יישאר בכלא, מעריב, 5 בספטמבר 1989
  30. ^ סטלה קורין-ליבר ודליה טל, ‏קדנציה שלמה בפנים, באתר גלובס, 18 באפריל 1999
  31. ^ בתום 42 חודשי מאסר, הארץ, מרץ 1991
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32694439רפאל לוי (משרד הפנים)