רפאל לוין
לידה | 29 במרץ 1938 (גיל: 86) |
---|---|
מקום מגורים | ישראל |
רפאל דוד לוין (נולד ב-29 במרץ 1938) הוא כימאי ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. לוין הוא חבר זר של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, וחתן פרס ישראל למדעים מדויקים לשנת ה'תשל"ד (1973).
לוין מוכר בעולם כאחד מאבות תחום הדינמיקה בחקר הכימיה וכמי שהביא לגילויים רבים, שהפכו את המחקר בתחום הזה לנושא מדעי מרכזי. לאורך כל שנות עבודתו המדעית, עסק בהבנה התאורטית של התוצאות שהושגו בניסיונות בדינמיקה מולקולרית, ובדרך זו חזה תופעות חדישות ושִרטט מטרות חדשות לעבודה המדעית. בספרו שיצא לאור ב-1974, הניח את היסודות של תחום הדינמיקה המולקולרית כנושא מדעי מרכזי העומד בפני עצמו.
ביוגרפיה
לוין נולד לחיים לוין ולסוניה גרינברג באלכסנדריה שבמצרים. הוא התחיל את לימודיו בחיפה אך לאחר כשנתיים (1946) משפחתו עברה לתל אביב משום אביו מונה להיות המהנדס הראשי של המחלקה לעבודות ציבוריות. לוין סיים את הלימודים בתיכון עם הפרס הראשון במתמטיקה ובפיזיקה.
מיד לאחר סיום לימודיו בתיכון החל ללמוד כימיה באוניברסיטה העברית בירושלים בהשראת מורו לכימיה בתיכון אריה להב. בשנתיים הראשונות הוא לקח שיעורים בעיקר במתמטיקה ופיזיקה ונכשל בכימיה אורגנית ובקושי עבר את הבחינה בכימיה אנליטית. עבור כתיבת התזה שלו הוא הצטוות עם גבריאל שטיין והמחקר שלו עסק פירוק התמונה של היון השלילי של היודיד בתמיסה חומצתית.
הוא סיים את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1960 והתגייס לחייל השריון. לוין נהג לציין שבזמן שירותו הוא כתב את הספר החשוב ביותר שלו בנושא התפיסה הסובייטית שעדיין נשאר מסווג עד יום זה[1].
בשנת 1962 נסע ללימודי דוקטורט באוניברסיטאות נוטינגהאם ואוקספורד שבאנגליה. בשנת 1968 חזר למכון לכימיה באוניברסיטה העברית והמשיך לעסוק בפוטוכימיה וכימיה של תמיסות מימיות כפרופסור מן המניין הצעיר באקדמיה הישראלית (בן שלושים). בהמשך עבר לעסוק בננו-כימיה, בהתקנים מולקולריים, בכימיה קוונטית ובחישובית.
במהלך שנות מאמציו המדעיים הוא התייחס להבנה התאורטית של התוצאות שהושגו בניסויים בדינמיקה מולקולארית, ובכך חזה תופעות חדשות וקבע מטרות חדשות לעבודה מדעית. בספרו הראשון, שפורסם בשנת 1974, הניח את היסודות לתחום הדינמיקה המולקולרית כנושא מדעי חשוב בפני עצמו[דרוש מקור].
ב-1981 לוין הקים את מרכז מינרווה לחקר דינמיקה מולקולרית על שם פריץ האבר באוניברסיטה העברית. יחד עם יהושע יורטנר מאוניברסיטת תל אביב ואדוארד שלג מאוניברסיטת מינכן, הוא הקים את התוכנית ה"ישראלית-גרמנית" של ג'יימס פרנק[2]בתחום יחסי לייזר-לייזר, ב -1989.
בשנת 1985 לוין מונה לפרופסור בפילוסופיה טבעית[3].
בשנים 1988–1989 לוין החזיק במינויו כפרופסור במכון מילר[4] למחקר באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה.
בין השנים 1989 ל-1995 כיהן כ-[5]A.D. White Professor-at-Large באוניברסיטת קורנל
מאז 1989 הוא פרופסור באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.
ב-1992 הוא התמנה להיות חבר מדעי חיצוני של מכון מקס פלנק[6]..
השפעת מחקריו
נושא המחקר הכללי של לוין היה בתחום הדינמיקה המולקולרית והשימוש בדינמיקה בחקר הכימיה.
מחקריו על לייזרים (בעלי אורך גל קצר) המבוססים על הוצאת חומר משיווי משקל הביא לפיתוח של לייזרים יותר עוצמתיים מהלייזרים שהיו קיימים עד אז[דרוש מקור].
מחקריו בתחום הדינמיקה המולקולרית ובפיזיקה כימית סייעו בפיתוח יישומים רבים במחקר של התנגשויות של יונים כבדים, תכנון ופיתוח כלי חלל אשר שורדים כניסה חוזרת לאטמוספירה של כדור הארץ (בתחום אווירונאוטיקה) ובפיתוח חומרי נפץ ובמחקר של גלי ההלם[דרוש מקור].
בעבודתו בנושא אנטרופיה מקסימלית[7] ב"inversion problems" משתמשים בתחומים רבים כגון תוכניות הרזולוציה של נאס"א, עיצובים מתקדמים לטומוגרפיה אנושית, זיהוי קולי, קביעת מבנה רנטגן, אסטרונומיה של רדיו ואפילו בכלכלה.
עבודתו בנושא התהליכים הדינמיים
בהכירו בכך, שגישה מיקרוסקופית אינה מספקת להבנה מלאה של התהליכים הדינמיים במערכות רבות, בשל מורכבותן היתרה, ניסח לוין שיטה עיונית חדשה לניתוח של תהליכי הברירה והאבחון הדינמיים בתגובות כימיות, הבנויה על מושגים שאולים מהתרמודינמיקה ומתורת האינפורמציה. 'תורת ההפתעות' שלו (שהוצעה לראשונה בשנת 1972 בשיתוף עם ריצ´רד ברנסטיין ואבינועם בן-שאול) הייתה עד מהרה מכשיר אנליטי בסיסי לניתוח תהליכי תגובה ופשטה לענפים שונים של המדעים, כגון פיזיקה גרעינית וביולוגיה מולקולרית. הישגיו של לוין, בהשתמשו במושגים השאולים ממכניקת הקוואנטים ומהתרמודינמיקה, הגיעו סופית לסינתזה שלמה בשיטה האלגברית שפיתח לאחרונה, זו המבוססת על עקרון מינימום האנטרופיה. שיטה זו, למרות גילה הצעיר, זכתה אף היא לתלמידים רבים בשטחים שונים.
מאמריו וספריו
פרסם לוין 738 מאמרים כתב חמישה ספרים וערך מספר ספרים נוספים[8].
- (Quantum Mechanics of Molecular Rate Processes (1969, 1999 נכתב על ידי רפאל לוין
- 1974 Molecular Reaction Dynamics נכתב על ידי רפאל לוין וריצ'רד ברנשטיין
- 1987 Molecular Reaction Dynamics and Chemical Reactivity נכתב על ידי רפאל לוין וריצ'רד ברנשטיין
- Lasers and Chemical Change 1981 נכתב על ידי רפאל לוין, אבינועם בן שאול, יהודה ה. K.L. Kompa
- Algebraic Theory of Molecules 1995 נכתב על ידי רפאל לוין ופרנצ'סקו איצ'לו
פרסים והוקרות מיוחדות
רפאל לוין זכה בפרסים ותארים רבים במהלך חיו כגון:
- פרס שנתי של האקדמיה הבינלאומית למדעי מולקולרי קוונטי (1968)
- פרס לנדאו (1972)
- פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים לשנת 1979
- Kolthof Prize (IIT) 1981
- פרס וולף בכימיה לשנת 1988 (יחד עם יהושע יורטנר)
- פרס רוטשילד (1992)
- פרס Max Planck (1995)
- גיליון Festschrift של כתב העת לכימיה פיזיקלית (1998)
- פרס א.מ.ת (2002)
- פרס MOLEC (2004)
- גיליון יובל של כתב העת הישראלי לכימיה בעריכת ריצ'רד זאר וישראל שכטר (2007)
- גיליון יובל של פיזיקה מולקולרית בעריכת סאבר קייס וניק הנדי (2007)
- מדליית ברנשטיין בסטריאודינמיקה (2010)
- מדליית זהב מהחברה הכימית לישראל (2012)
השתתפות בפורומים מדעיים בינלאומיים
- חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- חבר באקדמיה הלאומית למדע מולקולרי קוונטי
- עמית זר של האקדמיה הלאומית למדעים, ארצות הברית
- חבר כבוד של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
- חבר באקדמיה האירופית
- חבר הנאמנים, האגודה הבינלאומית לפיזיקה כימית תאורטית
- חבר במועצה האקדמית, ארכיון איינשטיין
- חבר זר בחברה האמריקאית לפילוסופיה
- חבר זר של Royal Danish Academy of Sciences and Letters[9].
- שותף בחברה הישראלית לכימיה
- שותף באגודה האמריקאית לכימיה
- עמית של האגודה האמריקנית לפיזיקה
קישורים חיצוניים
- אתר הבית של פרופ' לוין, אתר האוניברסיטה העברית
- רפאל לוין, באתר פרס א.מ.ת
- פרטי הזכייה בפרס וולף באתר הקרן
- מאמר על אודותיו ב-Israel Journal of Chemistry
הערות שוליים
- ^ Foreword by the Guest Editors: Molecular Reaction Dynamics
- ^ German-Israeli Foundation for Scientific Research and Development
- ^ Max Born institute
- ^ miller instetiute
- ^ Andrew .D. White
- ^ MAX PLANCK GESELLSCHAFT
- ^ Alternative approach to maximum-entropy inference
- ^ מאמריו של לוין (ארכיון)
- ^ Royal Danish Academy of Sciences and Letters
29495281רפאל לוין