רעידת האדמה בקשמיר (2005)
| תאריך התחלה | 8 באוקטובר 2005 |
|---|---|
| שעה | 8:50:38 |
| משך האסון | 8 באוקטובר 2005 – הווה (19 שנים) |
| מגניטודה | 7.7 בסולם מגניטודה לפי מומנט |
| מוקד | 100 ק"מ צפון צפון מזרחית לאיסלמבאד |
| הרוגים | 73,276 בפקיסטן ו־1,400 בהודו ובאפגניסטן |
| פצועים | 106,500 |
| חסרי קורת גג | 3,300,000 |
| קואורדינטות | 34°25′55″N 73°32′13″E / 34.43194°N 73.53694°E |
רעידת האדמה בקשמיר התרחשה ב-8:50:38 בבוקר לפי שעון פקיסטן ב-8 באוקטובר 2005 במחוז קשמיר בפקיסטן. הרעש גרם למותם של כ־80,000 אנשים ולכשלושה מיליון מחוסרי בית.
הקושי להגיע לכפרים הנידחים (גם שלושה שבועות לאחר הרעידה היו כפרים שלא הגיעו מהם אפילו דיווחים ראשוניים) כמו גם ההתקררות של האזור שנמצא על מורדות ההימלאיה לקראת החורף הקשו מאד על הניצולים.
רעידת האדמה
רעידת האדמה גרמה נזק רב בצפון פקיסטן ופגעה גם באפגניסטן וצפון הודו.
לפי השירות הגאולוגי של ארצות הברית, עצמת הרעידה הוא 7.7 בסולם מגניטודה לפי מומנט. רעידה זו הייתה הרעידה החזקה ביותר בתת היבשת ההודית משנת 1937.
קשמיר נמצאת בחיבור שבין הלוחות הטקטוניים האסיתיים וההודים שהחל להיווצר בהימליה לפני אלפי שנים ועדיין ממשיך להגביה את הרי ההימלאיה בכ-5 מ"מ לשנה.
רעידות משניות
לאחר רעידת האדמה החזקה, התרחשו רעידות משניות רבות באזור. 19 מהן בעצמה של יותר מ-5 בסולם מגניטודה לפי מומנט ב-18 השעות שלאחר הרעידה המקורית. (הרשימה המלאה)
השפעות פוליטיות
לעובדה כי הרעידה התרחשה באזור קשמיר שהוא אזור שישנה מחלוקת לגביו בין הודו לפקיסטן נודעו השפעות לא מעטות. הודו שלחה סיוע רב לפקיסטן (למרות שהתקשתה לסייע לאזורים שנפגעו בתחומה) והאסון אף הביא לחידוש שיחות לא רשמיות לגבי עתיד החבל (לאחר ששנתיים קודם לכן התפוצץ תהליך השלום בין המדינות). למרות שהתיאום בין המדינות לוקה בחסר, הרי הלחץ על הממשלות משני צידי הגבול הביא להפשרה משמעותית ביחסים.
השפעות צדדיות יותר של הרעידה היו בקשת סיוע של פקיסטן מישראל בעקבות כינון יחסים בלתי רשמיים ביניהן, וכן מותם של רבים מלוחמי אל-קאעידה שהסתתרו בגבול פקיסטן־אפגניסטן.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רעידת האדמה בקשמיר (2005) |
21530646רעידת האדמה בקשמיר (2005)