רעידת האדמה בכרתים (1856)
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אסון טבע ריקה. רעידת האדמה בכרתים או רעידת האדמה בהרקליון התרחשה בבוקר 12 באוקטובר 1856 בשעה 02:45 בבוקר. רעידת האדמה הייתה בעוצמה מוערכת של בין 7.7 ל-8.3 בסולם מגניטודה לפי מומנט בעומק של כ-61 עד 100 ק"מ.[1] רעידת האדמה הורגשה על פני שטח רחב מאוד המשתרע מסיציליה באיטליה ועד הלבנט וצפון אפריקה. באי היווני כרתים, השפעות רעידת האדמה היו קטסטרופליות, ומעל 500 בני אדם נהרגו בעיר הרקליון. גלי הלם מרעידת האדמה הורגשו בכל האימפריה העות'מאנית, טורקיה, קפריסין והמזרח התיכון. במלטה, רעידת האדמה הקריסה את מגדל Għajn Ħadid (אנ') – מגדל שמירה על החוף שנבנה בסביבות שנת 1638. בקהיר שבמצרים, רעידת האדמה הרסה מבנים, יצרה סיטשים (אנ') בתעלות וגרמה להרוגים. מול חופי מצרים ואיטליה דיווחו מלחים שחשו ברעידת ים (אנ').[2]
רקע טקטוני
לאורך החוף הדרומי של איי דודקאנס, רודוס, כרתים והאיים היוניים, הלוח האפריקאי העשוי מקרום אוקיינוס הופחת מתחת ללוח הים האגאי (אנ') (חלק מהלוח האירואסיאתי) בקצב של 5 עד 10 מ"מ בשנה לאורך גבול מתכנס (אנ'). הממשק של אזור הפחת נקרע מדי פעם ברעידות אדמה גדולות מגה-דחף (אנ') כמו אלו ב-365 (אנ') ו--1303 (אנ'). צונאמי נוצר לאורך התעלה ההלנית (אנ') כאשר צד אחד של השבר נדחף לפתע כלפי מעלה, כשהוא מעביר טריליוני ליטרים של מי ים במהלך רעידת אדמה מסיבית.
רעידת האדמה
רעידת האדמה בכרתים ב-1856 הייתה רעידת אדמה בעומק בינוני (אנ') בעומק של 60 עד 90 ק"מ, בתוך הלוח האפריקאי. ככל הנראה מוקד הרעידה היה מול החוף הצפוני של כרתים.
השפעות
רעידת האדמה גרמה לנזק נרחב לא רק ביוון, אלא גם במזרח התיכון ובצפון אפריקה. הזמן המדויק של הרעידה היה בין 02:38 ל-02:45 בבוקר.[3]
רעידת האדמה הגיעה ל-11 עוצמה סייסמית בסולם מרקאלי בכרתים. העיר הרקליון כמעט נהרסה, כשרק בין 18 ל-40 מתוך 3,600 הבתים נותרו על תילם. גם ערי החוף סיציה (אנ') וחאניה נפגעו קשות. בסך הכל נהרגו 538 מתושבי כרתים ו-637 בני אדם נפצעו. באי רודוס נהרסו כמה כפרים ושישים בני אדם מתו. גם האי סנטוריני ניזוק. בקאסוס (אנ') ובקרפאתוס נהרסו לחלוטין 8,000 בתים, והיו בהם 20 הרוגים.
ביוון הורגשה רעידת האדמה בערים יואנינה וקיפריסיה (אנ').
מלטה
באיים המלטזיים, רעידת האדמה הורגשה בעוצמה. הרעידה נמשכה בין 22 ל-60 שניות. סדקים גדולים נפערו בבתים בולטה ואזור גוזו.[4] כיפת קתדרלת פאולוס קרסה מבפנים, מה שגרם לנזקים של כ-1,000 ליש"ט.[5] כנסייה אחרת, הכנסייה הכרמלית, נפגעה גם היא.
רעידת האדמה הקריסה את מגדל ג'אגן חאדיד.[6]
מצרים
הרעידה גרמה לנזק בקהיר. שלוש רעידות הורגשו בין דקה לשתיים. 20 בתים קרסו וכ־200 בני אדם נפגעו. לפחות עשרה בני אדם מתו בקהיר. בעקבות התוצאות, במשך מספר ימים ניצולים רבים ישנו מחוץ לבתיהם מחשש להתמוטטות במהלך הלילה.[7][8]
באלכסנדריה, רק חלק מהבנייה הישנה נפלה, אך לא היו השלכות משמעותיות על העיר. שני בני אדם נהרגו וכמה נפצעו.
סביב דלתת הנילוס, קריסות בתים וצריחים הרגו מספר נשים בעיירות טנטה ודמנהור.[7][9] מלחים מול החופים דיווחו שחשו את רעידת האדמה החזקה.[10][11]
מקומות נוספים
רעד הורגש גם בסירקיוז ובפוזאלו (אנ'), סיציליה, איטליה, שם נגרם נזק קל.[5] הזעזוע גרם גם לנזק גם למקומות כמו סוריה וישראל. עדי ראייה לאורך חופי חיפה ולבנון דיווחו על גל "צונאמי" קטן.[2] השפעות רעידת האדמה הורגשו בכל אזור הים האדריאטי וקפריסין.
בתרבות
בספר "חיי יום-יום בארץ-ישראל" (Domestic Life in Palestine) תיארה הסופרת מרי אליזה רוג'רס את חוויותיה מרעידת האדמה שהורגשה בחיפה ואת הנזקים שגרמה הרעידה ביישובים בחופי הגליל ולבנון.[12] אבל היא תארכה את האירוע בצורה לא נכונה, ללילה שבין 10 ל-11 באוקטובר.[3]
הערות שוליים
- ^ "Seismicity Catalog (550 B.C. - 2010)". Seismological Station. Aristotle University of Thessaloniki. נבדק ב-4 בינואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 G. A. PAPADOPOULOS, E. DASKALAKI, A. FOKAEFS and N. GIRALEAS. "TSUNAMI HAZARD IN THE EASTERN MEDITERRANEAN SEA: STRONG EARTHQUAKES AND TSUNAMIS IN THE WEST HELLENIC ARC AND TRENCH SYSTEM" (PDF). Journal of Earthquake and Tsunami. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-03-04. נבדק ב-2021-01-04.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ 3.0 3.1 Zohar, M. (2017). "A newly discovered historical earthquake or merely a chronological mistake? Report of Mary Eliza Rogers from October 10, 1856". Journal of Seismology. 21 (5): 1285–1290. Bibcode:2017JSeis..21.1285Z. doi:10.1007/s10950-017-9686-9.
- ^ Grech, Herman (2009). "We cannot be complacent about earthquakes - expert". Times of Malta. נבדק ב-6 בינואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 5.0 5.1 Galea, Pauline (2007). "Seismic history of the Maltese islands and considerations on seismic risk". Annals of Geophysics. 50 (6).
- ^ Iannucci, R., Martino, S., Paciello, A. (2020). "Investigation of cliff instability at Għajn Ħadid Tower (Selmun Promontory, Malta) by integrated passive seismic techniques". Journal of Seismology. 24 (4): 897–916. Bibcode:2020JSeis..24..897I. doi:10.1007/s10950-019-09898-z. נבדק ב-16 באפריל 2021.
{{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ 7.0 7.1 Badawy, A., Korrat, I., El-Hadidy, M. (2017). "Update earthquake risk assessment in Cairo, Egypt". J Seismol. 21 (4): 571–589. Bibcode:2017JSeis..21..571B. doi:10.1007/s10950-016-9621-5.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ "Earthquakes in Malta". Maltese History & Heritage. 25 בינואר 2013. נבדק ב-4 בינואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Simon Jusseret and Manuel Sintubin (2013). "The Origins of an Old Myth: Sir Arthur Evans, Claude Schaeffer and the Seismic Destruction of Late Bronze Age Eastern Mediterranean Civilizations". Seismological Research Letters. 84 (1): 94–100. doi:10.1785/0220120098.
- ^ The Seismicity of Egypt, Arabia and the Red Sea: A Historical Review. Cambridge University Press. 1994. ISBN 9780521020251.
- ^ N. N. Ambraseys, C. P. Melville, R. D. Adams (1994). The Seismicity of Egypt, Arabia and the Red Sea: A Historical Review. London: Cambridge University Press. pp. 69–70. doi:10.1017/CBO9780511524912. ISBN 9780511524912.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ עדותה נדונה במחקרו של מוטי זוהר מאוניברסיטת חיפה, "תגלית חדשה או טעות בתאריך? דו"ח של מרי אליזה רוג'רס מיום 10 באוקטובר 1856 על רעידת אדמה בחיפה" (2017) (באנגלית)
35740807רעידת האדמה בכרתים (1856)