רן הירשל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מתקיים דיון בו מוצע לאחד את הערך יוריסטוקרטיה עם ערך זה.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.
מתקיים דיון בו מוצע לאחד את הערך יוריסטוקרטיה עם ערך זה.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.
מתקיים דיון בו מוצע לאחד את הערך לקראת יוריסטוקרטיה: מקורותיה והשלכותיה של החוקתיות החדשה עם ערך זה.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה.

רן הירשלאנגלית: Ran Hirschl; נולד ב־1963) הוא חוקר מדע המדינה, חוקר משפט השוואתי ופרופסור ישראלי־קנדי באוניברסיטת טורונטו. מחקריו מתמקדים בממשק שבין משפט, דמוקרטיה ופוליטיקה, והם עוסקים בשאלות של יחסי כוח בין רשויות המדינה, תפקידם של בתי המשפט והשפעתם של מבנים משפטיים על המערכת הפוליטית.

ביוגרפיה

רן הירשל נולד בישראל בשנת 1963. את לימודיו האקדמיים החל באוניברסיטת תל אביב, שם השלים תואר ראשון במדע המדינה ותואר ראשון במשפטים. בהמשך, השלים תואר שני במדע המדינה מאותה אוניברסיטה. הירשל זכה במלגת פולברייט, שאיפשרה לו להמשיך ללימודי תואר שני נוסף ודוקטורט באוניברסיטת ייל בארצות הברית. את עבודת הדוקטורט שלו, שהוגשה בשנת 1999, הקדיש לניתוח השוואתי של השפעות מגילות זכויות על תהליכים פוליטיים וחברתיים.

קריירה אקדמית

בשנת 1999 הצטרף הירשל למחלקה למדע המדינה באוניברסיטת טורונטו. הוא התקדם במהירות בדרגות האקדמיות, וב־2006 מונה לפרופסור מן המניין. בזכות הישגיו המחקריים, קיבל מינוי כפול גם בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה. בנוסף, הירשל זכה להכרה בינלאומית כחבר בחברה המלכותית של קנדה (FRSC) בשנת 2014.

ספריו

לקראת יוריקרוסטיה

בספרו "Towards Juristocracy" (2004), מציע הירשל ניתוח של תהליכי רפורמה חוקתיים. הוא טען כי חיזוק כוחם של בתי המשפט והעברת סמכויות מהרשות המבצעת והמחוקקת לרשות השופטת - 'יוריסטוקרטיה', מונח שטבע לתיאור התהליך, אינם תהליכים טבעיים של דמוקרטיזציה, אלא לעיתים קרובות תוצאה של אסטרטגיה פוליטית מצד אליטות. לפי תאוריית "שימור ההגמוניה" (Hegemonic Preservation), אליטות פוליטיות משתמשות בבתי המשפט ככלי להבטחת האינטרסים והערכים שלהן מפני שינויים במפה הפוליטית או בלחץ ציבורי.

חוקתיות תיאוקרטית

בספרו "Constitutional Theocracy" (2010), הירשל מנתח את הדילמות העומדות בפני מדינות שבהן יש השפעה דתית חזקה על המערכת החוקתית. הוא בוחן את התמודדותן של מדינות כמו ישראל, איראן ופקיסטן עם המתח בין ערכים דתיים לערכים דמוקרטיים. הירשל מצביע על כך שגם במדינות שבהן יש מגילת זכויות חוקתית, השפעתם של ערכים דתיים על פרשנות משפטית עשויה להגביל את מימושם של ערכים ליברליים.

עירוניות וחוקתיות

בספרו "City, State: Constitutionalism and the Megacity" (2020), הירשל מתמקד בתפקידה הגובר של ערים גדולות כגורמים מרכזיים בממשל העולמי. הוא מצביע על כך שערים כמו ניו־יורק, לונדון וטוקיו הופכות למרכזי כוח פוליטיים וכלכליים, ולעיתים השפעתן עולה על זו של מדינות לאום קטנות. הירשל בוחן כיצד מערכות חוקתיות מתמודדות עם תפקיד הערים בממשל, וכיצד ניתן לפתור מתחים בין רשויות עירוניות לרשויות לאומיות.

פרסים והוקרה

הירשל זכה במספר פרסים על תרומתו האקדמית:

  • פרס מהוני לתאוריה משפטית (2011) – על ספרו "Constitutional Theocracy".[1]
  • מלגת קילאם למחקר מטעם מועצת קנדה לאמנויות (2012).
  • פרס פריצ'ט של האגודה האמריקאית למדעי המדינה (2015) – על ספרו "Comparative Matters".[1]
  • פרס שטיין־רוקאן למחקר במדעי החברה ההשוואתיים (2021) – על ספרו "City, State".

פרסומים נבחרים

  • Towards Juristocracy: The Origins and Consequences of the New Constitutionalism (2004)
  • Constitutional Theocracy (2010)
  • Comparative Matters: The Renaissance of Comparative Constitutional Studies (2014)
  • City, State: Constitutionalism and the Megacity (2020)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39980525רן הירשל