רמת טיומקין
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית שכונה ריקה. רמת טיומקין היה מושב שהוקם בשנת 1932 והפך עם הזמן לחלק מנתניה.
היסטוריה
המושב נוסד על ידי אנשי קבוצה של 36 אנשי בית"ר וקבוצת מנורה, שאחד מראשיהם היה גרשון שץ, אשר התארגנו בשנת 1928 לצורך הקמת מושב על אדמת הקרן הקיימת. בתחילה בקשו להתיישב ליד תל מונד ליד קבוצה אחרת של מתיישבים בית"רים, אולם לאחר שהדבר לא יצא אל הפועל בקשו להתיישב ליד נתניה ולצורך כך דרשו חלקת קרקע שגם קבוצה אחרת של מתיישבים דרשה[1]. הקרן הקיימת התחייבה שתרכוש עבור הארגון שטח של 400 דונם, ושאם הרכישה לא תצא אל הפועל יחולק הקרקע בין שני הארגונים[2]. לבסוף נרכשו 1,400 דונם. אלף הוקצו למרכז החקלאי ו-404 דונם לאנשי בית"ר. בתחילת 1932 חרשו אנשי בית"ר את הקרקע[3]. בינתיים תושבי אום ח'אלד מחו על מכירת הקרקעות ליהודים וקבלו הבטחה ש"שמורות להם הזכויות להשאר תמיד על אדמות אום כאלד אשר היו חורשים וזורעים אותן וכמו כן זכיות המרעה, ההשקאה וקישוש עצים"[4]. ב-22 במאי 1932 החלו אנשי בית"ר לחפור באר מים במקום[3]. לאחר מספר ימים, ב-27 במאי, התנפלו אנשי אום ח'אלד על החופרים והיכו אותם[5], בטענה שהבאר עלולה להזיק לאדמות המרעה בהם יש להם זכויות[6]. כמו כן הזיקו אנשי אום חאלד למקדחה[3]. במחצית השנייה של 1932 המשיכו אנשי הקבוצה בהתארגנות לקראת העלייה על הקרקע וקבעו שכל מתיישב יידרש לטעת לפחות 3 דונם אשכוליות[7].
בינואר 1933 לאחר שערביי אום ח'אלד חרשו את 800 הדונם שהוקצו למרכז החקלאי והתכוונו לחרוש גם את השטח שהוקצה לרמת טיומקין, הוחלט על ידי המתיישבים לעלות על הקרקע גם ללא הסכם עם תושבי אום ח'אלד[8]. ערב יום העלייה, שנקבע ל-26 בינואר 1933[9], רוכזו במקום אנשי בית"ר מכל הארץ, ובבוקר יום העלייה יצאו מאות מהם לחרוש את השטח ולהקים גדר מסביב לו. במקום התפתח עימות עז עם ערביי אום ח'אלד[10], שבסופו הוחל במשא ומתן שהוביל לבסוף לפינוי האיכרים הערבים מן השטח. המתיישבים הקימו במקום שני אוהלים והקיפו את השטח בגדר כדי למנוע מהערבים לחזור למקום. בינתיים התבצעו חליפין בין בני בנימין והמרכז החקלאי וכך קיבלו ברמת טיומקין שטח נוסף מהקרקע שנקנתה.
המייסדים התיישבו בתחילה בשלושה צריפים. המושב תוכנן ל-25 משפחות על שטח של 400 דונם[11]. לצד המתיישבים שמנו כ-25 נפשות השתכנה במקום פלוגה של בית"ר[12] שהתגוררו באוהלים[13], שמנתה 50-55 חברים[8]. בנובמבר 1933 היו במקום עשרה צריפים והושלמה האינסטלציה של המושב[14]. אנשי הפלוגה בנו לעצמם צריף לקראת החורף[15]. מפקד הפלוגה במשך תקופה מסויימת היה הלל צור. ביולי 1934 נמנו במקום כ-120 נפשות[16].
בגלל הקרבה לנתניה רבים במושב הפסיקו לעסוק בחקלאות ועברו לעבוד בתעשיית היהלומים בנתניה ובהשכרת דירות[17]. המושב פעל במשך השנים לצרף אליו מתיישבים נוספים[18] ובשנת 1944 המקום היה יותר פרבר של נתניה מאשר למושב.
המושב נקרא על שמו של זאב ולדימיר טיומקין[19], מאנשי "חובבי ציון" והרוויזיוניסטים, שהיה ידיד לזאב ז'בוטינסקי. רמת טיומקין היה המושב הראשון שהקימו הרוויזיוניסטים בארץ ישראל. היישוב היה חקלאי באופיו.
פעילות של האצ"ל
היישוב שימש בסיס פעולה לוגיסטי לקליטת מעפילי עליית אף על פי. חצרות הבתים והפרדסים שימשו לאימונים של לוחמי האצ"ל[20], והוטמנו בהם כלי נשק[21]. באוקטובר 1944, במסגרת חיפוש בנתניה, נעשה גם חיפוש אחר מבוקשים ברמת טיומקין[22]. ביולי 1947 סברו אנשי ההגנה, בטעות, שהסרג'נטים שנחטפו על ידי האצ"ל מוחבאים בבונקר מתחת לביתו של חיים בנאי, ברמת טיומקין. במטרה ללחוץ על האצ"ל לשחרר את החטופים, סיפר עובד בן עמי לחבר המועצה הרוויזיוניסטי, יעקב צ'ינסקי, שההגנה יודעת שהסרג'נטים מוחבאים מתחת לביתו של חיים בנאי. צ'ינסקי הודיע למפקד האצ"ל במחוז, אברהם אסף, על החיפוש המתוכנן ברמת-טיומקין ובעקבות זאת פונה הסליק מתחת לביתו של בנאי, בו הוחבאו בקבוקי הכלורופורם, האקדחים, והחבלים ששימשו לחטיפת הסמלים. ב-14 ביולי 1947, משפגה הארכה שניתנה על ידי הבריטים ליישוב היהודי על מנת להשיב את החטופים, הקיפו את רמת-טיומקין כלי רכב צבאיים. חיים בנאי ושכניו נאסרו כולם, והחלו חיפושים אחר הבונקר. החיילים הפכו כל פינה בביתו וחפרו ברצפה לארכה ולרוחבה בהשאירם הרס מוחלט, אך לא מצאו דבר.
לאחר הקמת מדינת ישראל
בשנת 1948 נבלע היישוב בעיר נתניה. כיום האזור מהווה חלק משכונת "רמת אפרים".
סכסוכי קרקעות
ביוני 1933 זכו תושבי אום ח'אלד במשפט שהגישו נגד הקרן הקיימת בתביעה שיורשה להם לקנות 1,400 דונם מאדמות ואדי חווארת הסמוכים לקרקעותיהם, שהוקצו לרמת טיומקין, על פי דין בר מצרא[23][24]. בשנת 1934 הלווה הבנק החקלאי הערבי 9000 לא"י לתושבי הכפר כדי לקנות את האדמות הללו, ולמנוע את מכירת הקרקעות לקרן הקיימת[25]. אולם לאחר מספר שנים, במענה לטענות על אי דיוקים בהצהרות של תושבי אום חאלד, ביטל בית הדין לקרקעות את זכות בר המצרא והאדמות נותרו בידי הקרן הקיימת[26]. בערעור לבית הדין לערעורים זכו הערבים[27] וערעור למועצת המלך נדחה אף הוא[28].
קישורים חיצוניים
- תמונות השכונה, מתוך אתר "אירוס"
הערות שוליים
- ^ איך מחלקים קרקעות בקרן הקימת לישראל, דואר היום, 27 בינואר 1931
- ^ תשובת קרן הקימת לארגון החקלאי של הצה"ר, דואר היום, 6 בפברואר 1931
- ^ 3.0 3.1 3.2 פרטי ההתנפלות על הפועל הביתרי, חזית העם, 9 ביוני 1932
- ^ שמחת ערביי אום כאלד וואדי חווארת, דואר היום, 12 במאי 1932
- ^ התנפלות ערבים על יד נתניה, הארץ, 1 ביוני 1932
- ^ ההתנגשות ליד נתניה, דבר, 5 ביוני 1932
שוב הפרעות ליד נתניה, דבר, 6 ביוני 1932 - ^ הודעת הארגון החקלאי הרביזיוניסטי, חזית העם, 18 בנובמבר 1932
- ^ 8.0 8.1 א. הוכמן, רמת טיומקין, דואר היום, 13 ביוני 1933
- ^ המושב הצהר"י הראשוז-לחברי התנועה, הירדן, 4 בינואר 1935
- ^ החריש היהודי, חזית העם, 3 בפברואר 1933
- ^ נתניה, דבר, 6 באפריל 1933
- ^ חגיגת יובל השנתיים לקיום רמת טיומקין, הירדן, 7 בפברואר 1935
- ^ ברמת טיומקין, חזית העם, 29 בנובמבר 1933
- ^ בתנועת העבודה הלאומית, חזית העם, 3 בנובמבר 1933
- ^ רמת טיומקין, חזית העם, 15 בדצמבר 1933
- ^ רמת טיומקין, הירדן, 20 ביולי 1934
- ^ המושב הרויזיוניסטי היחיד בארץ, דבר, 28 בספטמבר 1944
- ^ רמת טיומקין מוכנה לקלוט עוד מתיישבים, המשקיף, 24 במאי 1944
- ^ שמות יישובים, דבר, 6 באפריל 1933
- ^ נעצרו בפרדס במקום נמצא נשק, דבר, 25 באוגוסט 1946
- ^ נמצא נשק בפרדסי רמת טיומקין, הארץ, 11 באוקטובר 1946
- ^ חיפושים ומאסרים בנתניה, הצופה, 26 באוקטובר 1944
- ^ ערבי אום חאלד זוכים במשפט, דבר, 30 ביוני 1933
- ^ 1400 דונמים מאדמת הקהק"ל, דואר היום, 4 ביולי 1934
- ^ ערביי אום חאלד לא מצאו את הכסף, דואר היום, 4 ביולי 1934
חלוקת 1000 דונם אדמה לבני אום כאלד, הארץ, 8 בנובמבר 1934 - ^ ערעור בעניין בעלות על 1400 דונם קרקע, הארץ, 22 בינואר 1941
- ^ אדמות אום חאלד לערבים, המשקיף, 26 בינואר 1941
- ^ בוטל ערעור הקק"ל על בעלות לקרקעות באום־חלד, משמר, 8 בנובמבר 1945
37875298רמת טיומקין