רמיפריל

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית תרופה ריקה. רמיפריל (באנגלית: Ramipril; שם מסחרי: טריטייס - Tritace) היא תרופה השייכת למשפחת התרופות מעכבי ACE, והיא מיועדת לטפל בלחץ דם גבוה ואי ספיקת לב.

בישראל קיימת תרופה המשלבת רמיפריל עם תרופה נוספת בשם הידרוכלורותיאזיד. שילוב זה מגביר את יעילות התרופות לטיפול בהורדת לחץ הדם ועודפי נוזלים בגוף.

רמיפריל אושרה לראשונה כתרופה בשנת 1989.

מנגנון הפעולה

בתגובה לירידה בלחץ הדם או ירידה בריכוז נתרן בכליות או ירידה בנפח הדם מתקיים שחרור חלבון הרנין מתאי הכליה ומוביל לייצור החלבון אנגיוטנסין אשר מעביר אות לבלוטת יותרת הכליה לייצר ההורמון אלדוסטרון.

כחלק מהקסקדה המפורטת האנזים ACE מסיר שני שיירים מאנגיוטנסין I והופך אותו לאנגיוטנסין II:

כיווץ כלי דם והיפרטרופיה של שריר חלק בכלי הדם - גורמים לעליה בלחץ הדם בעורקים הגדולים והבינוניים.
שפעול של פרוטו-אונקוגנים כדוגמת c-fos, c-jun, c-myc וכן גורמי גדילה כגון TFG-B.
אנגיוטנסין II מוביל להפרשת אלדוסטרון על ידי בלוטת יותרת הכליה הגורם לעליה בלחץ הדם.
גירוי בלוטת יותרת המוח האחורית להפרשת ווזופרסין המוביל לאגירת מים על ידי הכליה.
תרופות הפועלות על האנזים ACE מעכבות את המעבר מאנגיוטנסין I ל- אנגיוטנסין II. כלומר, תרופות אלו מורידות את התנגודת של העורקיקים ומעלות את הקיבולת שיש לוורידים, מעלות את תפוקת הלב ומובילות לעליה בהפרשת נתרן בשתן.

שימושים קליניים

לחץ דם גבוה
אי ספיקת לב
אי ספיקת כליות כרונית
הפחתת סיכון לאוטם שריר הלב או לאירוע מוחי
טיפול לאחר התקף לב או על רקע של אי ספיקת לב

אופן השימוש

מומלץ לתת רמיפריל PO פעם-פעמיים ביום, במינון של 2.5 מ"ג עד 20 מ"ג מנה יומית.

בתחילת הטיפול- מתן של 2.5 מ"ג פעם ביום.

טיפול ביתר לחץ דם: פעם ביום במינון של 2.5-5 מ"ג, ועד מנה מרבית של 20 מ"ג.

טיפול באי ספיקת לב / לאחר אוטם בשריר הלב: 1.25-2.5 מ"ג פעמיים ביום (שתי המנות עם מינון שווה), ועד 5 מ"ג ביום.

למניעת שבץ או אוטם בשריר הלב (בחולים עם סיכון גבוה): 2.5-5 מ"ג פעם ביום, ועד למנה מרבית של 10 מ"ג ביום מחולקת לשתי מנות שוות.

מטופלים הנמצאים בטיפול דיאורטי, צריכים להפסיק את הטיפול לפני מתן רמיפריל ואם לא מתאפשר, יש להתחיל רמיפריל במינון נמוך של 1.25 מ"ג פעם אחת ביום.

כמו כן, בשבועיים הראשונים לטיפול יש לנטר את תפקודי הכליות, ולבצע בדיקות של רמות הנתרן והאשלגן בדם.

תופעת לוואי

שיעול- עד 15% מהמטופלים סובלים מהתופעה. זוהי תופעה הפיכה ועתידה לחלוף לאחר מס' חודשים אך לעיתים תוביל להפסקת הטיפול. הסבר לתופעה נוטים לייחס לעלייה ברמות הברדיקינינים בעקבות עיכוב האנזים.
ירידה בלחץ הדם
פריחה ובצקות
צהבת
הפרעות בחוש הטעם
ירידה במספר התאים הלבנים בדם
החמרה בתפקודי הכליה
עלייה בערכי האשלגן בדם

התוויות נגד

נשים בהריון הנמצאות בטרימסטר השלישי, מומלץ להימנע גם בחודשים הראשונים של ההריון.
אם ישנה רגישות לתרופה או לתרופה אחרת ממשפחת ה- ACE inhibitors.
חולים עם בעיה באספקת הדם הכלייתית.
חולים המטופלים בדיאליזה.
חולים עם לחץ דם נמוך או לא יציב.
חולים הנוטלים תרופות המכילות אליסקירן.
חולים הנוטלים או נטלו בעבר את התרופות סקוביטריל או וואלסרטן.