רטיאריוס

הרטיאריוס (בלטינית: Retiarius, ברבים: Retiarii, - "איש רשת" או "לוחם רשת") היה גלדיאטור רומי שלחם עם ציוד המבוסס על זה של הדייג: רשת (Rete, ומכאן שמו), טריידנט (Fuscina או Tridens), ופגיון (Pugio). הרטיאריוס היה ממוגן קלות, ולבש כיסוי חלציים (Subligaculum) שהוחזק במקומו באמצעות חגורה רחבה, או טוניקה קצרה עם ריפוד קל. הוא לבש מגן זרוע גדול מהרגיל (Manica) שהתארך עד הכתף ואל הצד השמאלי של החזה. הוא נלחם ללא הגנה של קסדה וללא נעליים, אך לעיתים לבש מגן מתכת לכתף (Galerus) כדי להגן על הצוואר.

הרטיאריוס נלחם באופן שגרתי נגד הסקיוטור החמוש בכבדות. לוחם-הרשת פיצה על היעדר ציוד המגן במהירות ובזריזות, בעודו מתחמק מהתקפות יריבו, ומחכה להזדמנות לתקוף. תחילה הוא ניסה להשליך את הרשת שלו מעל יריבו, במידה והצליח, היה דוקר אותו עם הטריידנט שלו בעודו סבוך. טקטיקה נוספת בה השתמש הייתה ללכוד את הנשק של יריבו ברשת, ולמשוך אותו מאחיזתו, כך נותר ללא יכולת התקפה. במידה והרשת כשלה, הרטיאריוס חדל משימוש בה, אם כי לעיתים אסף אותה עבור ניסיון השלכה שני. לרוב, הרטיאריוס נאלץ להסתמך על הטריידנט או הפגיון שלו כדי לסיים את הקרב. הטריידנט שגובהו כשל אדם, איפשר לרטיאריוס לתקוף את יריבו במהירות ולשמור מרחק. זה היה נשק חזק, המסוגל לגרום לפצעים נוקבים על האיברים הלא ממוגנים. הפגיון היה הגיבוי האחרון של הרטיאריוס במידה ואיבד את הטריידנט. הפגיון נשמר למצבים בהם קרב בטווח קצר היה דרוש כדי לסיים את הקרב. בקרבות מסוימים, נאלץ להילחם כנגד שני סקיוטורים בו זמנית. בקרבות אלו הגלדיאטור הושם על במה מוגבהת וקיבל אספקה של אבנים שבהם יכל להשתמש להדוף את רודפיו.

הרטיאריי הופיעו לראשונה בזירה במהלך המאה הראשונה לספירה, והפכו לאטרקציה סטנדרטית עד המאה השנייה או השלישית. היעדר השריון של הגלדיאטור מתוך הסתמכותו על טקטיקות התחמקות, גרם לכך שרבים ראו ברטיאריוס כנחות ביותר (וגם הנשי ביותר) מכל מעמד הגלדיאטורים. קטעים מתוך יצירותיו של יובנליס, סנקה, וסווטוניוס, מראים כי ייתכן והרטיאריי שנלחמו בטוניקות היוו תת-קבוצה אף נחותה יותר (Retiarii Tunicati) והם לא נחשבו ללוחמי רשת לגיטימיים, אלא לליצני זירה. עם זאת, יצירות עתיקות כוללות דוגמאות ספציפיות של לוחמי רשת שהיו בעלי מוניטין רב כלוחמים מיומנים.