רחל שליט-מרכוס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. רחל שליט-מרקוס (בגרמנית: Rahel Szalit-Marcus; 2 ביולי 1888 – אוגוסט 1942) הייתה אמנית ומאיירת יהודייה. היא הייתה ציירת וגרפיקאית הידועה באיוריה הליטוגרפיים. היא יצרה ציורי שמן, בצבעי מים ורישומים (בדיו, פסטל וגיר), והחלה להציג את ציוריה בסביבות 1920. בתחילת שנות ה-20 היא איירה ספרים ותיקי הדפסה, שרובם שרדו. בסוף שנות ה-20 ותחילת שנות ה-30, היא המשיכה לצייר, ואיוריה הופיעו בכתבי עת רבים. היא נולדה בטלז שבמחוז קובנה בליטא, אז חלק מהאימפריה הרוסית. היא הייתה פעילה בברלין בתקופת רפובליקת ויימאר ובפריז בשנות ה-30. היא נודעה בעיקר בזכות איוריה של נושאים יהודיים במזרח אירופה. שליט-מרקוס נספתה באושוויץ באוגוסט 1942.[1][2][3]
ביוגרפיה
רחל מרקוס בילתה את שנות ילדותה המאוחרות בלודז'[4] ולבסוף קיבלה אזרחות פולנית. היא הייתה דוברת יידיש כשפת אם, למדה גם פולנית, גרמנית וצרפתית. בשנת 1910 עברה מלודז' למינכן כדי ללמוד אמנות. שם התיידדה עם האמנים אנרי אפשטיין ומרסל סלודסקי.[5] היא גם למדה בפריז ובלונדון. היא הייתה נשואה לשחקן יוליוס שליט משנת 1915 ועד מותו בהתאבדות ב-1919.
רחל שליט-מרקוס התגוררה בברלין מ-1916 עד 1933, ומשנת 1921 ואילך התגוררה ב-Stübbenstrasse 3 בשנברג.[6] היא החלה לאייר תחת השם רחל שליט החל מאמצע שנות ה-20. יצירתה הופיעה במספר תערוכות של ההזצסיון הברלינאי, תנועת אמנות גרמנית שהוקמה בתחילת המאה. שליט הכירה את האמנים האקספרסיוניסטים היהודים לודוויג מידנר ויעקב שטיינהרדט, וזכתה בין היתר לתמיכתם של היסטוריונים לאמנות קרל שוורץ ורחל וישניצר.[7] שליט בילתה בבתי קפה ידועים שפקדו אותם אמנים ומהגרים. היא יצרה קשרים עם אינטלקטואלים כמו הסופרת הפולנית-גרמנית אלאונורה קלקובסקה.[8] הדימויים הליטוגרפיים של שליט הושוו לעיתים לעבודתה של קתה קולוויץ.[9]
כחברה פעילה באגודת האמניות בברלין החל משנת 1927, שליט הציגה את ציוריה ועבודות אחרות לצד אמניות ידועות כמו קתה קולביץ, לוטה לייזרשטיין, ג'ולי וולפטורן, קתה מינצר-נוימן וגרטה צ'אקי-קופוני.[10] היא התפרסמה לאחר שהציגה ציור עטור פרסים בתערוכה Die Frau von Heute בשנת 1929.
שליט ברחה לצרפת לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה ב-1933. היא התגוררה במונפרנאס, שם הייתה קשורה לאסכולת פריז. ביוני 1935, היא הציגה תערוכת יחיד בגלריה זבורובסקי (נוסדה על ידי ליאופולד זבורובסקי), ונשארה ליצור בפריז עד 1939.
ביולי 1942 בעת גירוש היהודים מפריז, נעצרה שליט-מרקוס וגורשה לאושוויץ באוגוסט 1942. הסטודיו שלה בפריז נשדד, ורבות מיצירותיה המקוריות נהרסו או אבדו.
יצירות ששרדו: ספרים מאוירים ותיקי דפוס
- Fyodor Dostoyevsky, Das Krokodil, 1921
- Leo Tolstoy, Die Kreutzersonate, 1922
- Sholem Aleichem, Menshelakh un stsenes (Motl, the Cantor’s Son), 1922 – portfolio
- Mendele Moykher Sforim, Fischke der Krumme, 1922 – portfolio
- Hayim Nachman Bialik, Ketina Kol-bo, 1923
- Charles Dickens, Londoner Bilder (stories from Sketches by Boz), 1923
- Heinrich Heine, Hebräische Melodien, 1923 – portfolio
- Claude Tillier, Mein Onkel Benjamin, 1927
גלריה
"ניגונים עבריים", 1923
"מוטל בן פייסי החזן", 1922
"גמל במדבר", 1926
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Fenster, Hersh (2021). Nos artistes martyrs. Paris: Hazan.
- ^ Koller, Sabine (2012). "Mentshelekh un stsenes. Rahel Szalit-Marcus illustriert Sholem Aleichem". In Aptroot, Marion; Gal-Ed, Efrat; Gruschka, Roland; Neuberg, Simon (eds.). Leket: Yiddish Studies Today. Düsseldorf: Düsseldorf University Press. pp. 207–31.
- ^ "Rahel Szalit-Marcus and Solomon Gershov Illustrate Sholem Aleichem". Derfner Judaica Museum. 13 באפריל 2021.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ "Szalit-Marcus, Rachel". Jewish Virtual Library. נבדק ב-1 במאי 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Fenster, Hersh (1951). Undzere farpaynikte kinstler. Paris. pp. 231–35.
- ^ "Berliner Addressbücher".
{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ Schwarz, Karl (1920). "Rahel Szalit-Marcus". Ost und West. 3–4: 74–77.
- ^ Dzabagina, Anna (2019). "Berlin's Left Bank? Eleonore Kalkowska in Women's Artistic Networks of Weimar Berlin". In Stolarksa-Fronia, Malgorzata (ed.). Polish Avant-Garde in Berlin. Berlin: Peter Lang. pp. 151–69.
- ^ Wallach, Kerry (2017). Passing Illusions: Jewish Visibility in Weimar Germany. Ann Arbor: University of Michigan Press. pp. 48–50.
- ^ Szalit-Marcus, Rahel. "Rahel Szalit-Marcus, Verein der Berliner Künstlerinnen 1867".
{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
