רחל ברכות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רחל בּרכות (נהגה: "רוֹחל בּרוֹכֶס"; בכתיב יידיש סובייטי: ראכעל בראָכיס, ראכל בראָכעס; 23 בספטמבר 1880, מינסק1942, גטו מינסק[1]) הייתה סופרת יידית.

ביוגרפיה

רחל ברכות נולדה ב-1880 במינסק למשפחה ענייה. היא נתחנכה על ידי אביה וולף, שהיה משכיל וכתב חיבורים בעברית, אך מעולם לא פרסם את עבודותיו[2]. בגיל תשע היא כבר יכלה לקרוא בקלות את התנ"ך ואת חיבוריו של מאפו[3]. בהיותה בת תשע נפטר אביה, והיא נאלצה לצאת לעבוד. היא עבדה בתור תופרת, ועובדה זו עתידה הייתה להתבטא מאוחר יותר, בחיבוריה. היא לימדה את מקצועות התפירה במינסק, בבית ספר לבנות.

היא הושפעה מסופרי היידיש הסוציאליסטיים אברהם רייזן ואברהם ליסין.

היא הייתה נשואה לרופא שיניים. בתקופת מלחמת העולם הראשונה היא ומשפחתה גרו בכפר ליד סראטוב, וחזרו למינסק רק ב-1920.

היא נרצחה בגטו מינסק ב-1942.

כתיבתה

פרסמה בעיתון "דער יוד" את סיפורה הראשון, "יענקעלע", שנכתב כשהייתה בת 16. בהמשך פרסמה שני סיפורים נוספים באותו עיתון. כמו כן פרסמה את סיפוריה בירחון "די צוקונפט" ובעיתון "דער פריינד", ששימש מאוחר יותר כביתה הספרותי.

רחל ברכות הייתה ראשונה מבין סופרות יידיש שכתבה באורח סדיר בעיתון[4]. הירש רלס תרגם חלק מיצירותיה לרוסית.

כל כתביה היו אמורים לצאת לאור בשני חלקים במינסק ב-1941, אך עם פלישת הנאצים לברית המועצות נהרס בניין בית הדפוס.

ספריה

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רחל ברכות, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית).
  2. ^ יוצאות מארבע אמות, עמ' 269.
  3. ^ From Memory to Transformation, p.26.
  4. ^ יוצאות מארבע אמות, עמ' 70.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30001922רחל ברכות