שדרות בן-גוריון (הרצליה)
שגיאות פרמטריות בתבנית:דרך
פרמטרים [ רחובות מסתעפים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| הקצה הצפוני של שדרות בן-גוריון, יולי 1998 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | דוד בן-גוריון ראש הממשלה הראשון של ישראל |
| מיקום | |
| מדינה | ישראל |
| ערים ראשיות | הרצליה |
| רובע | מרכז העיר |
שדרות דוד בן-גוריון הוא אחד הרחובות הראשיים של הרצליה. הרחוב עובר מצפון לדרום, ממשיך את שדרות ח"ן החל מרחוב סוקולוב ועד "צומת כדורי"[1] - בקטע זה הוא חלק מכביש 541, המוביל מהרצליה לרעננה. בצומת כדורי מצטלב הרחוב עם רחוב הרב קוק ורחוב ארלוזורוב, ובה הוא הופך להיות תחילתו של כביש 482, המהווה ציר גישה מרכזי מהרצליה למחלף הכפר הירוק. לקראת קצהו הדרומי עובר הרחוב בין השכונות שיכון משה"ב ונווה אמירים שממערב לו ושיכון דרום וצמרות שממזרח לו. בקצהו הדרומי הוא הופך לרחוב סוקולוב של רמת השרון.
בתחילה שם הרחוב היה 'העבודה', אך לאחר פטירת ראש הממשלה דוד בן-גוריון הוחלף שם הרחוב ונקרא על שמו.
סלילת הרחוב
הצורך בסלילת כביש 482 מהרצליה לתל אביב, ששדרות בן-גוריון הן חלק ממנו, עלה בעקבות המרד הערבי, אז נסגרה הדרך לתל אביב, שעברה דרך שייח מוניס, ותושבי הרצליה ורמת השרון נאלצו לנסוע דרך רעננה, רמתיים, פתח תקווה ורמת גן, דרך שאורכה 35 ק"מ ונמשכה לעיתים יום שלם. ועדי היישובים החליטו על סלילת הכביש, שעלותו נאמדה ב-19 אלף לא"י. הרצליה מימנה כשני שלישים מהעלות, ורמת השרון את השליש הנותר. לשם כך, משכן הוועד של רמת השרון את מכון המים של המושבה. חברת סולל בונה התחילה בסלילה כבר בקיץ 1936, אך העבודות נתקלו בקשיים כבר מהרגע הראשון: הערבים התנגדו לכך שהכביש יעבור בשטחי הווקף, מושל המחוז עמד על כך שהכביש יעבור בשטחי שייח מוניס ולבסוף התברר כי העלויות גבוהות מהמשוער, והוועדים לא עמדו בהן. העבודות חודשו רק ב-1939, לאחר שהוועדים לקחו הלוואה, ולאחר שהוטל מס נסיעה על קווי אגד, לצורך מימון הסלילה. סוגיית הקרקעות נפתרה בסיועו של משה שרת. באוקטובר 1941 נחנך הכביש, בשם "דרך הרצליה", והדרך לתל אביב התקצרה ל-12 ק"מ.[2]
אתרי הרחוב
הרחוב משמש בעיקר למגורים ולבתי עסק קטנים. ברחוב נמצאים האתרים הבאים (מצפון לדרום): המרכז המסחרי 'לב העיר' (בפינת רחוב סוקולוב), בית הכנסת הגדול (בפינת רחוב סוקולוב), התחנה המרכזית של הרצליה (בפינת רחוב העצמאות), מרכז רפואי כללית (בפינת רחוב רמב"ם), המרכז 'שער העיר', פארק יד לבנים (בפינת רחוב הבנים), בית משפט השלום, ומרכז רפואי כללית נוסף (בפינת רחוב ביל"ו). בקצהו הדרומי של הרחוב נמצא מגדל "צמרות" - סימן ההיכר של הכניסה להרצליה מכיוון רמת השרון, ומולו הגולפיטק - מגרש מיני גולף.[3]
התחנה המרכזית של הרצליה הייתה בתחילה בפינת רחוב בן-גוריון ורחוב סוקולוב, ועברה בשנת 1960 למיקומה הנוכחי בהצטלבות רחוב בן-גוריון ורחוב העצמאות.
בפינת רחוב סירקין היוצא ממנו, בשנות השישים היו קיימים סוסים ועגלות למשלוחים וכדומה.
עד לשנת 1983 שכן בפינת הרחובות בן-גוריון וסוקולוב עד רחוב בר־אילן השוק העירוני, שכלל גם בתי מלאכה קטנים, קיוסקים ודוכני ירקות לאורך רחוב בן-גוריון. שטח השוק היה שייך לאגודת "מפעל המים" של הרצליה, שבין חבריה היו פרדסנים וחקלאים שרכשו מניה. עם פינוי השוק הוקם במקומו מגדל "לב העיר" ומרכז מסחרי (פסאז').
קיוסק "טוקר", הקיוסק הראשון לגזוז בהרצליה, נבנה בשנת 1935 בפינת הרחובות בן-גוריון וסוקולוב, על ידי המועצה המקומית הרצליה. הקיוסק הופעל על ידי גדליהו טוקר, אשתו טובה ובניהם משה ויחיאל, שהיו בין המתיישבים הראשונים בהרצליה כשנוסדה. במשך שנים היה הקיוסק מרכז הבילוי והמפגשים של המושבה.
באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 נשלמה בניית בית משפט השלום הרצליה, השוכן מול מתחם "שער העיר", סמוך לגן הבנים.
בקצהו הצפוני של הרחוב, המסתיים ברחוב סוקולוב, נערך שיפוץ כחלק מהשיפוץ של רחוב סוקולוב. השיפוץ נמשך כשנה וחצי. הוא החל בחודש מרץ 2006 והסתיים בסוף שנת 2007, אז נערכה בחג הסוכות לראשונה הביאנלה בהרצליה.[4] במסגרת השיפוץ הוקמה ברחוב בן-גוריון אל מול הפסאז' כיכר גדולה עם מזרקות מים, ספסלי ישיבה, צמחייה ירוקה. לאחר בחירת ראש העיר משה פדלון בשנת 2015 ערכו שיפוץ נוסף לתיקון המגרעות שבשיפוץ הקודם.[5]
ב-2017 עברה עיריית הרצליה למתחם "שער העיר" הממוקם ברחוב בן-גוריון.[6]
לקריאה נוספת
- מרדכי נאור, סיפורי הרצליה - ממושבה חקלאית למרכז היי-טק ומה"באסה" ועד פארק הרצליה, הוצאת ספריית יהודה דקל, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2013, הפרק "נפתולי הכביש החדש לתל אביב", עמ' 98–102.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ שם לא רשמי, על שם חנות הצמיגים "כדורי" שפעלה במקום
- ^ עם פתיחת הכביש החדש הרצליה–רמת השרון–תל אביב, דבר, 16 באוקטובר 1941
- ^ מיני-גולף הרצליה
- ^ טלי כהן גרבוז, חלל אורבני, באתר ynet, 25 בספטמבר 2007
- ^ החלו העבודות לפתיחת רחוב סוקולוב ולהסרת אי-התנועה החוסם המרכזי, באתר של עיריית הרצליה, 9 במרץ 2015
- ^
נמרוד בוסו, אחרי למעלה מ-20 שנה בהן עמד נטוש - אוכלס אחד הפילים הלבנים של המרכז, באתר TheMarker, 7 ביוני 2017