רוק גלישה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רוק גלישה
Surf rock
מקורות סגנוניים רוקבילי, רוק אנד רול, רית'ם אנד בלוז, בלוז, פופ רוק, דו-וופ, אסיד רוק
מקורות תרבותיים שנות ה-50 ושנות ה-60 בארצות הבריתקליפורניה)
כלים גיטרה, גיטרה בס, אורגן המונד, תיבת נגינה, תופים, וקלידים (במקרים מסוימים)
פופולריות מיינסטרים שיא הפופולריות הייתה בסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60
הביץ' בויז מבצעים את השיר "I Get Around",‏ 1964

רוק גלישהאנגלית: Surf rock) היא ז'אנר של מוזיקת רוק אשר היה אחד מהז'אנרים הפופולריים ביותר בארצות הברית בתחילת שנות ה-60[1] ושאב השראה במיוחד מתרבות גלישה הגלים של דרום קליפורניה.

לז'אנר שתי תתי סוגות בולטות – מוזיקת גלישה אינסטרומנטלית בהן מנוגנות גיטרות חשמליות עם reverb, ותת הסוגה השנייה היא מוזיקת גלישה ווקאלית אשר שילבה אלמנטים ממוזיקת הגלישה האינסטרומנטלית עם הרמוניות ווקאליות וזכתה לפופולריות במיוחד בזכות להקת הביץ' בויז.

דיק דייל פיתח את הסאונד של רוק הגלישה ושיריו היווה השראה לרוב הלהקות המובילות בז'אנר.[2]

כמו כל תתי הז'אנרים האחרים של מוזיקת הרוק שזכו להצלחה בשנות ה-60, גם הפופולריות של רוק הגלישה, יחד עם הקריירות של כמעט כל האמנים בז'אנר, דעך כמעט לחלוטין בעקבות העלייה המאסיבית בפופולריות של להקות "הפלישה הבריטית" שהחלה בתחילת 1964.

נגני רוק גלישה בולטים

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוק גלישה בוויקישיתוף

הערות שוליים



ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37792115רוק גלישה