דו-וופ

דו-וופ
מקורות סגנוניים	רית'ם אנד בלוז, א-קפלה, ספיריטואלז, ברברשופ, גוספל, בלדה, בלוז, ג'אמפ בלוז, סווינג, רוק אנד רול
מקורות תרבותיים	שנות ה-40–תחילת שנות ה-60, ארצות הברית
כלים	קונטרבס, גיטרה אלקטרונית, סקסופון, תופים, פסנתר
סצינות אזוריות
	ניו יורק • פילדלפיה • שיקגו • בולטימור • לוס אנג'לס • סינסינטי

דו-וופ (Doo-wop) הוא סגנון מוזיקלי ווקאלי בז'אנר הרית'ם אנד בלוז שהיה פופולרי מאמצע שנות החמישים עד לתחילת שנות השישים בארצות הברית. מקור שמו של סגנון מוזיקלי זה הוא בצמד ההברות חסר המשמעות "דו-וופ" שהיה שגור בשירים קיצביים מאותה התקופה. שוחרי רית'ם אנד בלוז רבים נמנעים משימוש במונח ומעדיפים להשתמש במונח "הרמוניה ווקלית קבוצתית". הז'אנר הפך לפופולרי מאוד ב-1953 ולהקות ששמן נקשר עם המונח (ושרובן בחרו לכנות עצמן בשמות של ציפורים) כוללות את הרייבנס, הקרואוס, הפינגווינס, הסוואלואוס (הסנוניות), הקרדינלס (סוג של ציפורי שיר), הרובינס, הספאניילס, המונגלואוס והפלמינגוס.