רוס 128
 | |
| מיקומו של רוס 128 בקבוצת בתולה (לא מופיע במפה) | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | בתולה |
| שמות נוספים | גליזה 447, FI בבתולה, LHS 315 |
| סוג | ננס אדום |
| בהירות נראית | 11.15[1] |
| סיווג ספקטרלי | M4 V[1] |
| עלייה ישרה | 11ʰ 47ᵐ 44.4ˢ מילי-שניות קשת בשנה |
| נטייה | 16″ 48′ 00°+ מילי-שניות קשת בשנה |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 13.53 |
| מרחק |
10.9 שנות אור 3.34 פארסק[2] |
| רדיוס | 0.21[2] רדיוסי שמש |
| מסה | 0.16[2] מסות שמש |
| עוצמת הארה | פי 0.0003 מהשמש |
| טמפרטורה | 3,180[2] K |
| גיל | 6,000[2] מיליון שנים |
| מהירות רדיאלית | 31.17-[1] קילומטר בשנייה |
| תנועה עצמית | 1,348[3] מילי-שניות קשת בשנה |
רוס 128 (מאנגלית: Ross 128, נקרא גם גליזה 447, LHS 315 או FI בבתולה) הוא ננס אדום הנמצא במרחק של 10.9 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים בתולה והוא אחד מהכוכבים הקרובים ביותר לכדור הארץ. כמו כל שאר הננסים האדומים, גם את רוס 128 לא ניתן לראות ללא ציוד עזר, שכן בהירות נראיתו היא מדרגה 11, נמוכה בהרבה מסף הראייה האנושי. ניתן לצפות בכוכב באמצעות טלסקופ כ-1.2 מעלות מדרום-מערב לכוכב β בבתולה.
ב-12 במאי 2017 נקלטו במצפה הכוכבים ארסיבו אותות ייחודיים אשר מקורם מכיוון כוכב זה.[4]
היסטוריה
הכוכב מופיע לראשונה ברשימת כוכבים בעלי תנועה עצמית גדולה שגילה האסטרונום האמריקאי פרנק אלמור רוס באמצעות השוואת צילומים של שמי הלילה שצולמו במצפה הכוכבים ירקס בשנת 1925.[5] הכוכב נקרא מאז על פי מיקומו באותה רשימה. בשנת 1972 צפו האסטרונומים לי והוקסי בהתפרצות של הכוכב שגרמה לעלייה חדה של כחצי דרגת בהירות בקרינה העל-סגולה שלו למשך של כ-20 דקות. השינוי בבהירות הנראית של הכוכב היה קטן מאוד.[6] בעקבות כך סווג רוס 128 ככוכב הבזק וקיבל את הציון של כוכב משתנה FI בבתולה.[7] רוס 128 מתקרב אל מערכת השמש ונדרשות לו עוד כ-70,000 שנים לעבור במרחק של כ-6 שנות אור ממערכת השמש ואז להתחיל להתרחק.
מאפיינים
רוס 128 הוא ננס אדום מסוג ספקטרלי M4 V. רדיוסו מוערך בחמישית רדיוס שמש, מסתו מוערכת בכ-0.16 מסת שמש ועוצמת הארתו היא כ-0.03 אחוז מעוצמת ההארה של השמש באור נראה, אך בגלל טמפרטורת פניו הנמוכה, כ-3,180 קלווין, כמעט כל קרינתו היא בתחום התת-אדום שבו הוא בהיר פי 10. הכוכב נע על רקע שאר הכוכבים במהירות של כ-1.35 שניות קשת בשנה[3] וכיוון התנועה שלו הוא בתוך מישור הדיסקה של שביל החלב. למרות שהוא מסווג ככוכב הבזק, לא נצפו שינויים ברורים בבהירות הנראית שלו אלא רק בקרינה בתחום העל-סגול ובגלי רדיו.[8][6][9] בשל עוצמת ההארה הנמוכה של רוס 128, המרחק של כוכב לכת המאפשר חיים צריך להיות לא יותר מעשירית יחידה אסטרונומית ובמרחק כזה כוכב הלכת יהיה במצב של הקפה סינכרונית בה הוא מפנה באופן קבוע צד אחד אל הכוכב בעוד צידו השני חשוך תמיד.[10]
מערכת כוכבי לכת
ערך מורחב – רוס 128 b
בשנת 2017 דווח על ידי חוקרים שערכו תצפיות במצפה האירופי הדרומי שלרוס 128 יש כוכב לכת דמוי ארץ שמקיף אותו במרחק של כ-0.05 יחידות אסטרונומיות (כ-7.5 מיליון קילומטר) בזמן הקפה של 9 ימים ו-20.5 שעות. מסתו המשוערת של כוכב הלכת גדולה ב-35% ממסת כדור הארץ וכמות האנרגיה שהוא מקבל מרוס 128 גדולה ב-38% מכמות האנרגיה שמגיעה לכדור הארץ מהשמש.[11]
סביבה
הכוכב הקרוב ביותר לרוס 128 הוא הננס האדום וולף 359 שנמצא במרחק של כ-3.8 שנות אור ממנו ולמעשה כל השכנים של רוס 128 עד למרחק של כ-10 שנות אור ממנו הם ננסים אדומים, שאף אחד מהם לא ניתן לצפייה בעין אנושית ללא ציוד עזר. השמש תראה משם ככוכב חסר ייחוד עם דרגת בהירות 2.4.
קישורים חיצוניים
- רוס 128, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 SIMBAD: Ross 128
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 Thomas Wm Hamilton: Our Neighbor Stars: Including Brown Dwarfs, p. 21
- ^ 3.0 3.1 VizieR: LHS 315, LHS Catalogue, 2nd Edition (Luyten 1979)
- ^ DAVE MOSHER, BUSINESS INSIDER, Astronomers Have Detected Strange Signals Coming From a Star 11 Light Years Away, in "Science Alert" website, 15 JUL 2017
- ^ Frank E. Ross: New proper-motion stars, (second list), Astronomical Journal, vol. 36, iss. 856, p. 125 (1926)
- ^ 6.0 6.1 T. A. Lee & D. T. Hoxie: The Observation of a Stellar Flare in the dM5 Star Ross 128, Information Bulletin on Variable Stars, No. 707, #1 (1972)
- ^ General Catalog of Variable Stars: FI Virginis
- ^ N. I. Shakhovskaya: Photoelectric Observations of the Flare Activity of Red Dwarfs, Information Bulletin on Variable Stars, No. 897, #1 (1974)
- ^ G. J. Nelson, R. D. Robinson, O. B. Slee, G. Fielding, A. A. Page & W. S. G. Walker: A combined radio and optical study of flare stars - The long-duration events, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, vol. 187, p. 410 (1979)
- ^ Solstation: Ross 128
- ^ X. Bonfils, N. Astudillo-Defru, R. Díaz, J. M. Almenara, T. Forveille, F. Bouchy, X. Delfosse, C. Lovis, M. Mayor, F. Murgas, F. Pepe, N. C. Santos, D. Ségransan, S. Udry & A. Wünsche: A temperate exo-Earth around a quiet M dwarf at 3.4 parsecs, Astronomy & Astrophysics, Accepted: 26 October 2017
