רוזה גרנה קליאס
| מדינה |
 ברזיל |
|---|---|
רוזה גרנה קליאס (בפורטוגזית: Rosa Grena Kliass; 15 באוקטובר 1932) היא אדריכלית נוף יהודיה-ברזילאית, הנחשבת לאחת החשובות בתולדות תכנון הנוף הברזילאי המודרני והעכשווי.
קורות חיים
קליאס היא בת להורים יהודים. אביה, ז'וזה אלמביק, יליד שצ'רצוב, פולין, היגר לברזיל בשנת 1930 ואמה, סוניה אלמביק לבית גרויסמן, ילידת בלץ, בסרביה, היגרה לברזיל בשנת 1931. הזוג נישא בשנת 1932 והתגורר בסאו רוקה, במדינת סאו פאולו.
בין העבודות המשמעותיות ביותר שלה ניתן למצוא את פיתוחו מחדש של עמק אנאנגאבאו ועיצוב הנוף של פארק דה ג'ובנטוד, שניהם בעיר סאו פאולו.[1]
נולדה בסאו רוקה (אנ') בלב מדינת סאו פאולו, בשנת 1932. היא סיימה את לימודיה בפקולטה לארכיטקטורה ואורבניזם באוניברסיטת סאו פאולו (FAUUSP) בשנת 1955, ואת לימודיה לתואר מאסטר באותה פקולטה (FAU), בשנת 1989.[1][2]
היא הושפעה מאוד מהפרופסור שלה רוברטו קואליו קרדוסו בבחירתה בתכנון נוף כתחום התמחות, וזכתה במספר פרסים בתחום זה. היא גם שמשה כיועצת למספר רשויות מדינה וחיברה מספר כתבים מקצועיים, שפורסמו ברחבי העולם.[2]
גם לפעילותה התאורטית יש חשיבות, בהיותה מחברת הספר "הפארקים והגנים של סאו פאולו" שהתפתח מתוך נושא עבודת המחקר שעשתה במסגרת לימודיה לתואר מאסטר, עליו הגנה בשנת 1989 באוניברסיטה של סאו פאולו (FAUUSP). היא המייסדת והנשיאה לשעבר של האיגוד הברזילאי לאדריכלי נוף (ABAP) שנוסד בשנת 1975.[2]
עבור רוזה גילוי ייעודה כאדריכלית נוף, היה תוצאה של מפגש של הרגע האחרון ואהבה ממבט ראשון.
בשנה האחרונה בפקולטה לארכיטקטורה, נפתחה קתדרה חדשה שנקראה עיצוב נוף. כך הגיע אלינו רוברטו קואליו קרדוסו. אמריקאי בן למשפחה פורטוגזית, אשר הגיע מאוניברסיטת ברקלי והפך לפרופסור שלנו. אני ומירנדה (מגנולי) הפכנו להיות תלמידותיו ומיד הבנו שזוהי המשימה שלנו" סיפרה רוזה בראיון שהתקיים עמה במועצה הברזילאית לארכיטקטורה ואורבניזם (CAU/BR) בשנת 2014. בגיל 82, מודה רוזה שהבחירה שעשתה בפקולטה לארכיטקטורה ואורבניזם, באוניברסיטת סאו פאולו, בשנות ה-50 "היא עד היום תעלומה גדולה"
ב־13 בספטמבר 2019 הייתה רוזה לאישה הראשונה שזכתה בעדי הזהב ממכון האדריכלים של ברזיל.[3]
עבודות עיקריות
- תכנון נוף ראשוני של העיר קוריטיבה, פרנה (1965)
- שטחי נופש ירוקים עבור עיריית סאו פאולו (1968)
- סקר שטחים ירוקים ושטחים פתוחים בעיר סלבדור, באהיה (1976)
- תכנון נוף של עיריית סאו לואיס, מארניאו (2003)
- עיצוב נוף של שדרות פאוליסטה, סאו פאולו (1973)
- פיתוח מחדש של עמק אנאנגאבה ", סאו פאולו (1981)
- פארק הלפלד, ג'ואיז דה פורה, מינאס ז'ראיס - (1979)
- פארק מריאנו פרוקופיו, Parque Mariano Procópio מינאס ז'ראיס (1979)
- פארק דו אבאטה Parque do Abaeté - סלבדור, באהיה (1992)
- פארק הפסלים - סלבדור, באהיה (1996)
- פארק מגורים - בלם, פארה (1998)
- תחנת דוקאס - בלם, פארה (1998)
- פליז לוסיטניה, פורטה דו קסטלו, בלם, פארה (1998)
- חצרות המוזיאון לאמנות קדושה - בלם, פארה (1998)
- פארק הנוער - סאו פאולו - (2003)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "Rosa Grena Kliass". Arquitetas Invisíveis. נבדק ב-13 בספטמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 2.2 "Entrevista: Rosa Grena Kliass". Projeto Design. אורכב מ-המקור ב-2020-03-27. נבדק ב-26 באפריל 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Romullo Baratto (ed.). "Rosa Kliass, primeira mulher a receber o Colar de Ouro do IAB". Instituto de Arquitetos do Brasil. נבדק ב-13 בספטמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה)
37465696רוזה גרנה קליאס