רודולף קלאוזיוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
רודולף קלאוזיוס
Rudolf Clausius
Clausius.jpg
לידה 2 בינואר 1822
פטירה 24 באוגוסט 1888 (בגיל 66)
ענף מדעי פיזיקה
מקום מגורים גרמניה, שווייץ
תרומות עיקריות
נחשב לאחד האבות המייסדים של התרמודינמיקה – רעיונות יסודיים של החוק השני של התרמודינמיקה ומושג האנטרופיה
קשר קלאוזיוס-מוסוטי

רודולף יוליוס עמנואל קלאוזיוסגרמנית: Rudolf Julius Emanuel Clausius; ‏2 בינואר 182224 באוגוסט 1888), היה פיזיקאי ומתמטיקאי גרמני ונחשב לאחד האבות המייסדים של התרמודינמיקה.

בעקבות קריאת מאמרו של סאדי קרנו מ-1824, "הרהורים על כוחה המניע של האש", ומאמרים נוספים, פרסם את העבודה החשובה ביותר שלו על התאוריה המכנית של חום ב-1850, אשר כללה רעיונות יסודיים בעניין החוק השני של התרמודינמיקה. ב-1865 הציג את מושג האנטרופיה. ב-1888 נפטר בבון שבגרמניה.

נולד בסלין (כיום קושאלין) בפומרניה. את השכלתו הבסיסית רכש מאביו. ב-1844 סיים ללמוד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת הומבולדט (אז אוניברסיטת ברלין), וכן למד היסטוריה. ב-1847 השיג את הדוקטורט שלו באופטיקה מהאוניברסיטה של וויטאנבארג.

בתזה של קלאוזיוס לדוקטורט שלו באופטיקה הציע כי מראה של שמיים כחולים במשך היום, וגוונים שונים של אדום בעליית השמש ושקיעתה (בין תופעות אחרות) נובע מהשתקפות ושבירה של אור. במחקריו השתמש קלאוזיוס בגישה מתמטית יותר מקודמיו.

עבודתו החשובה ביותר, "Huber die bewagged Kraft der Warm" (בגרמנית: על כוחו המניע של החום) פורסמה ב-1850. בעבודה זו הוא הראה שהייתה סתירה בין העיקרון של קרנו לחוק שימור האנרגיה. קלאוזיוס ניסח מחדש את שני חוקי התרמודינמיקה, כדי להתגבר על סתירה זאת. (החוק השלישי של התרמודינמיקה פותח על ידי ולטר נרנסט, במשך השנים 19061912).

ב-1857 תרם קלאוזיוס לתאוריה הקינטית של הגזים אחרי שהוסיף למודל של אוגוסט קרוניג תנודה סיבובית של מולקולות הגז. באותה עבודה הוא הסביר את המושג מהלך חופשי ממוצע של חלקיק. בנוסף הוא הגה את נוסחת קלאוזיוס קלפרון מהתרמודינמיקה הנקראת על שמו.

אחר כך, נעשה פרופסור של פיזיקה באקדמיה המלכותית ובבית ספר להנדסה בברלין ומרצה באוניברסיטה של ברלין. ב-1855 מונה לפרופסור במכון הטכנולוגי של ציריך, שם נשאר עד שנת 1867. בשנה זו עבר לרזבארג ושנתיים אחר כך, ב-1869, לבון. ב-1870 ארגן קלאוזיוס סגל רופאים למלחמת צרפת–פרוסיה. הוא נפצע בקרב והפך לנכה. הוענק לו עיטור צלב הברזל על שירותיו.

אשתו, אדלהייד רימפם, מתה בלידה ב-1875, והותירה אחריה שישה ילדים, ועקב כך נאלץ קלאוזיוס להקדיש פחות זמן למחקר.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רודולף קלאוזיוס בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0