רוברט קלייטון איימס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. רוברט קלייטון איימס (באנגלית: Robert Clayton Ames; 6 במרץ 1934 – 18 באפריל 1983) היה מרגל אמריקאי, מנהל גזרת המזרח התיכון ב-CIA. נהרג בפיצוץ שגרירות ארצות הברית בשנת 1983 בביירות.
ראשית חייו
גדל בפילדלפיה, היה בוגר 1956 מאוניברסיטת לה סאלה. בזמן שהיה בלה סלה, הוא היה חבר בקבוצת הכדורסל לה סלה שזכתה באליפות ה-NCAA בשנת 1954 וסיימה במקום השני בשנת 1955.[1]
קריירה
בשנת 1956 התגייס לצבא ארצות הברית ממנו עבר ל-CIA והתמחה במזרח התיכון. הוא הפך לאנליסט הראשי של ה-CIA לאזור. איימס, שעבד במנהל המזרח התיכון של ה- CIA, נחשב שביצע את החדירה הראשונה בדרגה הגבוהה ביותר של אש"ף. נטען כי אחד משני אנשי הקשר הבכירים שיצר בארגון היה חסן סלאמה.
איימס נהרג ב-18 באפריל 1983 כאשר מחבל מתאבד פוצץ פצצה בשגרירות ארצות הברית בביירות. בסך הכל נהרגו 63 איש בפיצוץ ובהם איימס, ראש תחנת CIA בלבנון וסגנו, וכן שישה קציני סי. איי. איי ועוד שמונה אמריקאים.[2][3] מנהל ה-CIA, וויליאם קייסי, תיאר את אובדן איימס כ"הדבר הכי קרוב לאדם שאין לו תחליף".[4]
נשיא ארצות הברית רונלד רייגן ואשתו ננסי רייגן השתתפו בטקס לציון הגעתם של ארונות הקבורה לבסיס חיל האוויר אנדרוס.[5] שלושת אלפים איש השתתפו בטקס אזכרה עבורם, שהתקיים בקתדרלה הלאומית של וושינגטון. איימס קבור בבית הקברות הלאומי ארלינגטון.
חיים אישיים
הוא היה נשוי ואב לשישה ילדים. הוא דודו של שחקן MLB לשעבר מארק גוביצ'ה.
לקריאה נוספת
- בירד, קאי. המרגל הטוב: חייו ומותו של רוברט איימס. ניו יורק: הוצאת קראון, 2014. מסת"ב 0307889750
קישורים חיצוניים
- רוברט קלייטון איימס, באתר OCLC (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ "NCAA champ became CIA legend. Historic La Salle team produced unsung hero". philly.com. 2004-01-23. נבדק ב-2014-05-07.
- ^ Woodward, Bob (1987) Veil: The Secret Wars of the CIA, 1981–87. Headline. מסת"ב 0-7472-3168-0. pp. 288,289.
- ^ Michael Robert Patterson. "Robert C. Ames, Station Chief, Central Intelligence Agency". Arlingtoncemetery.net. נבדק ב-2014-05-07.
- ^ Norton, Augustus (11 ביוני 2014). "The Irreplaceable Spy". Lobe Log. נבדק ב-29 ביוני 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Trump's Vainglorious Affront to the C.I.A." The New Yorker. נבדק ב-23 בינואר 2017.
{{cite news}}: (עזרה)
