רוברט טאבורי

רוברט טאבורי (במקור טאובר, בהונגרית: Tábori Róbert‏ באצ'אלמאש, 10 בנובמבר 1855 – בודפשט, 24 במאי 1906) היה סופר, עיתונאי, עורך עיתון יהודי-הונגרי, אביה של הסופרת פירושקה טאבורי (1892–1947). למעשה ניתן להגדיר אותו כסופר המדע הבדיוני ההונגרי הראשון.

ביוגרפיה וקריירה

כעיתונאי

רוברט טאובר נולד במשפחה יהודית כבנם של המורה ארמין טאובר ושל נינה גרוס. הוא סיים בית ספר תיכון בבאיה, ואת האוניברסיטה בווינה ובבודפשט. בשנת 1873, הוא החל לעבוד כעיתונאי בעיתון באיה, ולאחר מכן המשיך באזור סולנוק ובמספר עיתוני ערי שדה אחרים.

• ב-1876 הוא הפך לכתב ולעובד של הפרמדנבלט (Fremdenblatt) בווינה
• אחר כך של המורגנפוסט (Morgenpost)
• בין 1883 לבין 1884 עבד ב"ברלינר צייטונג" (Berliner Zeitung).
• בין השנים 1881–1882 הוא היה כתב החוץ באוסטריה-גרמניה של עיתוני בודפשט פשטי הירלפ (Pesti Hírlap) ושל "עיתון הבירה" (Fővárosi Lapok).
• חזר לבודפשט ב-1884 וב-10 ביולי 1887 הפך לחבר מערכת של פשטי הירלפ עד 1890 (עבורו עבד בחו"ל)
• הוא ערך את "ידיעות דרום הונגריה" (Délmagyarországi Közlöny) בטימישוארה
• לאחר מכן את "הנוער ההונגרי" (Magyar Ifjuság) בבודפשט במשך שלוש שנים.
• בסוף שנות ה-80 היה בעל טור ב"פוליטיק" בפראג וב"דויטשס היים" (Deutsches Heim) בברלין
• בשנותיו האחרונות, היה כתב תיאטרון של פשטי נפלו
• מאז הקמת העיתון עבד כסגן עורך של "זמנים חדשים" (Új Idők).

כסופר

קריירת הכתיבה שלו החלה ב-1890. זוהי עבודתו הרחבה ביותר. הוא כתב הרבה וכתב בז'אנרים רבים: בנוסף למאמרים ולתיקי העבודות, הוא כתב גם סיפורים עליזים. בין הרומנים שלו יש הרבה "סיפורים ורומנים לנוער", לא מעט יצירות היסטוריות, דרמות, אבל אפשר למצוא גם קטעים ממנו בתיאטרון הנערות הצעירות.

רומן המדע הבדיוני שלו, "חיים בהמשכים" (1890) הוא יצירה המבוססת על רעיון מדע בדיוני אמיתי, משעשע במקומות מסוימים, ומבקר את הפוליטיקה והסדר העולמי של זמנו במקומות אחרים. לפאל סרגי, בעל קרקע מתבודד, יש תשוקה עזה לעתיקות. באחת הפעמים, כשהמומיות המצריות המצוינות מתעוררות לחיים (באחד המשלוחים שקיבל), הוא נאלץ להעריך מחדש את האותנטיות של האוסף שלו, במיוחד כשמתברר שאביו הקדמון ד"ר פאל סרגי, הרופא, התנסה בטיפות שמסוגלות להאט את התפקודים החיוניים של גוף האדם במידה עצומה: תלוי כמה מהם לוקחים, חיים במצב של מוות לפרק זמן נתון. הרופא רוצה לחיות בשיטה הזו אלפי שנים - בכל מאה הוא מתעורר לכמה שנים, רואה איך העולם השתנה, ואז מרדים את עצמו שוב למאה שנים נוספות. מתגלה מצב המדע הבדיוני הבסיסי והשאלה כיצד להשתמש בהמצאה ענקית.

סיפוריו, שאפשר לכנותם מדע בדיוני, כוללים את רומן החייל מהמאה הבאה, דוגמה לאוטופיה סאטירית חדורת אירוניה. בין מרכיבי המדע הבדיוני, מופיעים במקומות גם רעיונות מצחיקים וקברטיים לחלוטין. החוק של מאריה תרזיה הוא לעג לתנועות פמיניסטיות עכשוויות ולתיאוריות אוטופיות.

משפחתו

אשתו הראשונה הייתה אאוגניה אנגל (ז'ני), לה נישא ב-29 בינואר 1882 בבודפשט. היא נפטרה בשנת 1900, בגיל שלושים ושמונה.

ילדיו (מאשתו הראשונה):

• מריה נינה טאבורי (1887–?)
• פירושקה טאבורי (1892–1947)
• אילונה טאבורי (1897–?). בעלה היה המהנדס דיולה דונאט.

ב-16 ביוני 1900, בבודפשט, נשא לאישה את אנה אמיליה טוטסק,

בנו (מאשתו השנייה):

• ינה רוברט טאבורי (1905–?)

הוא הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה.

ספריו

• סוד הפסל (1885)
• דו-קרב (1890)
• החיים בהמשכים (1890)
• אילדיקו (דרמה, טימישוארה, 1890)
• השופט המלכותי מטימישוארה (1892)
• המשחק הגדול (1893)
• עמודים רקובים (1895)
• האיש בן הארבעים (1897)
• אוקיאניה (1898)
• שמפניה שקפאה (1899)
• כפפות המלכה (1901)
• קלרה הדברנית (סיפורים קצרים, 1905)
• צלבים לבנים
• לאחר מכן
• שני סוגי אמת (סיפורים, בודפשט, 1911)

ראו גם

• Magyar életrajzi lexikon II. (L–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1969. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)

לקריאה נוספת

• Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái XIII. (Steiner–Télfy). Budapest: Hornyánszky. 1909. (יוז'ף סיניאי: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים)
• לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת
• Ki kicsoda a magyar irodalomban? Tárogató könyvek מסת"ב 963-8607-10-6 (מי זה מי בספרות ההונגרית)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רוברט טאבורי בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37003275רוברט טאבורי