רדואן אל-חילו
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה. רדואן אל-חילו (בערבית: رضوان الحلو; 1907, יפו - אוקטובר 1975[1], יריחו) היה פוליטיקאי פלסטיני קומוניסטי שפעל בתקופת המנדט הבריטי, כיהן כמזכ"ל המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה (פק"פ).
אל-חילו נולד ביפו למשפחה ענייה. כבר מגיל 8 הוא נאלץ לעזור בפרנסת המשפחה. למד במוסקבה, ועם שובו לארץ ישראל בשנת 1935 מונה למזכ"ל הפק"פ. באותה תקופה היה בן-זוגה של שמחה צברי, מספר שתיים במפלגה. תחת הנהגתו המפלגה עברה תהליך של "ערביזציה" שמשמעו העברת ההנהגה לידיים ערביות והפיכת המפלגה למפלגה לאומית-פלסטינית בעלת מצע קומוניסטי, הוא תמך במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט כהתקוממות אנטי-אימפריאליסטית אולם לטענתו הוא התנגד לפעילות הטרור שננקטה על ידי כמה מחברי המפלגה. בשנת 1941 נעצר אל-חילו ושוחרר כעבור שנה. הוא כיהן כמזכ"ל הפק"פ עד 1943, אז התפוררה המפלגה והחברים הערבים עזבוה כדי להקים את "הליגה לשחרור לאומי".
חילו נשא לאשה יהודיה מבודפשט, שילדה לו שלוש בנות[2]. ב-1948 עזבה האשה עם הבנות להונגריה. לאחר מלחמת העצמאות השתקע ביריחו ונשא לאשה פליטה כמוהו מיפו[3]. כמו יתר הקומוניסטים הערבים שחיו ביהודה ושומרון תחת שלטון ירדן אל-חילו הצטרף למפלגה הקומוניסטית הירדנית אולם סולק משורותיה בשנת 1952 כתוצאה מסכסוכים פנימיים.[4]
קישורים חיצוניים
- דליה קרפל, במוסקבה קראו לה יאמינה, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2004 (המשך הכתבה)
- דני רובינשטיין, "הח' מוסא" נשאר מהפכן, דבר, 30 בדצמבר 1969
הערות שוליים
- ^ [1]
- ^ דני רובינשטיין, יריחו בחורף, דבר, 8 בינואר 1982
- ^ [2]
- ^ ג.ז. ישראלי, העסקנים הקומוניסטים בארץ-ישראל, דבר, 7 באפריל 1953
24782984רדואן אל-חילו