רב הונא בר אבין
| מקום פעילות | בבל, ארץ ישראל |
|---|---|
| תקופת הפעילות | הדור הרביעי והחמישי לאמוראי בבל וארץ ישראל |
| רבותיו | רב יוסף, רבי אבהו ורבי ירמיה |
| תלמידיו | רבי תנחומא |
| בני דורו | רבא |
| אב | אבין הכהן |
רב הונא בר אבין (מכונה במדרש: רב הונא הכהן בר אבין או רב אבא הונא הכהן בר אבין; ד'פ - ד'קי, 320 - 359) היה אמורא בדור הרביעי לאמוראי בבל ומראשי הדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל.
ביוגרפיה
רב הונא למד תורה בבבל מפי רב יוסף, לאחר מכן עלה לארץ ישראל, שם היה תלמידו של רבי אבהו[1] ורבי ירמיה[2]. בארץ ישראל מסר את שמועותיהם של חכמי בבל, ומאידך היה שולח באופן סדיר את ההכרעות שהתקבלו בישיבות ארץ ישראל לבבל[3].
רב הונא התמנה על ידי בית הדין בארץ ישראל, למקדש החודש[דרוש מקור], והיה מגדולי האמוראים בדור החמישי בארץ ישראל. המצב המדיני בארץ ישראל הורע בתקופתו, כשבשיאו התרחש מרד גאלוס בשנת 351. בעקבות האירועים טען רב הונא שאין לדחוק את הקץ, והגביר בקרב יהודי הארץ את הביטחון בהשם[4].
הרב אהרן היימן מזהה אותו[5] עם רב הונא בר אבין הכהן המוזכר במדרש, רבו של רבי תנחומא.
מאמרותיו
- שלח לרבא: שאם תבדוק בחשבון התקופות שתקופת טבת נמשכת עד ט"ז בניסן - תעבר את השנה, שנאמר "שמור את חדש האביב" - שמור אביב של תקופה שיהא בחדש ניסן[6].
- אם נגזלה הבהמה על ידי ליסטים כששהתה אצל השומר, שההלכה בו שהשומר נשבע שנגזלה הבהמה באונס ובזה הוא נפטר מלשלם למפקיד. אך אם לפני שנשבע - נודע מי הוא הגזלן ואפשר להידיין עמו, אין השומר שכר יכול לישבע וליפטר, אלא צריך הוא לשלם לבעלים ולהידיין עם הגזלן שישיב את הגזילה. אך השומר חינם יכול לישבע וליפטר, שכן גם בשאר גניבה הוא נפטר בשבועה[7].
- דברים שעשויין להשאיל ולהשכיר, ויש עדים או שטר שאחד השאיל/השכיר אותם לחברו, אין השואל/שוכר יכול לומר "לקוחין הן בידי" (ששילם מלוא תמורתם למשאיל/משכיר)[8].
- ”אמר נבל בליבו אין א-להים - זה עשו הרשע. ולמה שמו נבל? על שם שמילא את כל הארץ מנבלתם של ישראל, שנאמר: נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים”[9].
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף נ"א עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ע"ה עמוד ב'.
- ^ ראו למשל תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ"א עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף צ"ג עמוד ב'.
- ^ שיר השירים רבה, פרשה ב, אות ז.
- ^ רבי אהרן הימן, "רב הונא בר אבין", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ"א עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ק"ח עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף נ"ב עמוד ב'.
- ^ שוחר טוב, יד, ג.