רבי שמחה לוצאטו

רבי שמחה לוצאטו

מקום פעילות	ונציה, הרפובליקה של ונציה

הרב שמחה (סימון) לוצאטו (ה'שמ"ב, 1582 - ה' בכסלו ה'תכ"ג, 6 בינואר 1663; ונציה) היה הוגה דעות, ורב בקהילה היהודית בוונציה.

ביוגרפיה

הרב לוצאטו נולד למשפחה עשירה, ולמד ב"ישיבה הכללית" של ונציה - מוסד הרבנות הרשמי של הקהילה, שראשיו שמשו כוועד הרבנים של העיר. הרב לוצאטו מזכיר כרבותיו את רבי יעקב היילפרון, רבי שמואל יהודה קצנלבוגן, רבי אביגדור צוידאל, רבי בן ציון צרפתי ורבי יהודה לייב סרוואל - כולם היו ראשי הישיבה באיטליה בסוף המאה השש עשרה ותחילת המאה השבע עשרה. אך הרב לוצאטו למד בעיקר מתוך ספרים מהם קנה השכלה גם בספרות הכללית ובחכמות חיצוניות. בגיל עשרים וארבע הוא הוכתר כאחד משבעת רבני קהילת ונציה, ומאז ועד מותו שימש במשרה רבנית בעיר, כאשר מיום פטירתו של רבי יהודה אריה ממודינא בשנת ת"ח (1648), היה לראשון מבין הרבנים בעיר - "ריש מתא וריש מתיבתא" (בארמית: ראש העיר וראש הישיבה).

הרב לוצאטו ישב רוב שנותיו בוונציה, ולא עזבה אלא לזמן קצר. הוא התרכז בעיקר בפעולות הקשורות בתפקידו כראש הישיבה הכללית, אך עסק גם בעניינים ציבוריים שחרגו ממסגרת תפקידו, ביניהם השתתפות בהנהלת בית הכנסת הגדול, ויסוד ה"תלמוד תורה ארץ ישראל" - מעין בית מדרש שסביבו התרכזו בני ארץ ישראל ושאר ארצות המזרח שהיו רבים מהם באותו הדור בוונציה. הוא גם סייע במפעל הציבורי של יהודי ונציה - "חברת פדיון שבויים". לא ברור מה היו בדיוק מקורות פרנסתו, שכן ראשות הישיבה הכללית הייתה משרה בלא שכר, וכשנישאה בתו גילה (Ghele), הקציב לה נדוניה סביה, יצחק. הרב לוצאטו כתב תשובות רבות בענייני הלכה הפזורים בקבצים שונים ומזמנים שונים. רבנים מקהילות שונות היו שואלים לחוות דעתו על פסקים שכתבו, וניכר כי סמכותו בדורו הייתה רבה.

הרב לוצאטו נפטר ונקבר בבית הקברות של קהילת וניציה על הלידו.

המאמר על יהודי ונציה

הרב לוצאטו פרסם ב-1638 חוברת אפולוגטיקה בשם "מאמר על יהודי ונציה" באיטלקית, בה ניסה לשכנע את הקורא כמה טוב למדינה שיהודים יושבים בה. הוא פירט בחיבורו יתרונות שונים שמקנה ישיבת יהודים בעיר. בין היתרונות שציין: פריחת המסחר, פיתוח ענפי כלכלה חדשים, היהודים אינם קונים נכסי דלא-ניידי ואינם רודפי שררה.

כתביו

בין חיבוריו הספר "מאמר על מצב היהודים" (הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, תשי"א), שהיה מכוון לקוראים נוצרים בתקופתו. כמו כן כתב תשובות רבות בענייני הלכה, וביניהן "משען מים" - תשובה מקיפה אודות המקווה ברוויגו, שנושא כשרותו היה למחלוקת בין רבני איטליה במשך כעשרים שנה. ספר נוסף שכתב עסק בסוקרטס ונקרא "socrate- overo dell'humano Sapere". הספר נכתב באיטלקית, ועסק בבעיית הידיעה האנושית.

לקריאה נוספת

• מאמר על יהודי ויניציה, ירושלים: מוסד ביאליק, תשי"א. תרגם מהמקור האיטלקי דן לאטס, עם מבואות מאת ריקארדו בנימין באקי ומשה אביגדור שולוואס, בעריכת א"ז אשכולי

קישורים חיצוניים

• "לוּצַאטוֹ, שמחה בן יצחק", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמודים 25–26, באתר HebrewBooks
• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי שמחה לוצאטו", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמוד 1358, באתר HebrewBooks

תקופת חייו של רבי שמחה לוצאטו על ציר הזמן
ציר הזמן

‏

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26029045שמחה לוצאטו