רבי שמואל מבמברג
| מקום מגורים | במברג שבגרמניה |
|---|---|
| השתייכות | בעלי התוספות |
| רבותיו | רבי ברוך בן שמואל ממגנצא, רבי אליעזר ממיץ |
| תלמידיו | רבי ישראל מבמברג, מהר"ם מרוטנבורג |
| אב | רבי ברוך בן שמואל ממגנצא |
רבי שמואל בן ברוך מבמברג (או רבי שמואל מבונבורק[1]; נפטר בשנת 1269[2]) היה מבעלי התוספות במאה ה-13, נולד במגנצא אך עבר להתגורר בעיר במברג שבגרמניה. למד אצל אביו רבי ברוך בן שמואל ממגנצא ואצל רבי אליעזר ממיץ. המרדכי מביא את פסקיו מספר פעמים[3], בידינו נמצאת התכתבות בינו לרבינו שמחה בן שמואל משפיירא[4]. המהר"ם מרוטנבורג מזכירו כ"מורי קרובי"[5].
החיד"א מייחס אליו את חיבור ספר הפרדס[6], ואילו יום-טוב ליפמן צונץ כתב שאת ספר הפרדס חיבר רש"י, ואילו רבי שמואל עשה ספר ליקוטים, הנקרא "ליקוטי הפרדס"[7].
נודע מכיתובי המצבות בבית הקברות כי היה לו בנים בשם דוד, אליעזר ובת[2].
פסקיו
שימוש בטענת קים לי נמצא לראשונה אצל רבי שמואל, בדיון בזכות אבי הכלה לקבל לידיו את הנדוניה שהעמיד לטובתה בחתונתה, לאחר שנפטרה בסמוך לכך. רש"י סבור שאין לאבי הכלה זכות כזו, אולם רבנו תם חולק. רבנו שמואל בן ברוך קובע שהואיל ונחלקו בדבר, המוחזק זכאי להמשיך ולהחזיק בנדוניה מכוחה של טענת קים לי[8]. כך גם קובעים תלמידיו ההמהר"ם מרוטנבורג ותלמידו הרא"ש.
קישורים חיצוניים
- ליקוטי הפרדס באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ שמחה עמנואל הציע לזהותו גם כרבי שמואל מווירצבורג, ראו: חכמי גרמניה במאה השלוש עשרה: רצף או משבר?, הערה 68
- ^ 2.0 2.1 אברהם ריינר, אבן שכתוב עליה: תארי הנפטרים על מצבות בין העלמין בווירצבורג 1346-1147, עמ' 127
- ^ תענית הלכות תשעה באב רמז תרלח, בבא מציעא פרק המקבל רמז שצ ועוד
- ^ שו"ת בעלי התוספות סימן מב. שם הועתקה חלקה של התכתבות ארוכה ביניהם. המשך ההתכתבות מובא בשו"ת מהר"ח אור זרוע מסי' נו עד סי' ס"ד
- ^ שו"ת מהר"ם מרוטנבורג דפוס קרימנה סימן ח.
- ^ שם הגדולים; מערכת ספרים פ' אות קכה
- ^ תולדות רש"י דף טז ע"ב
- ^ מרדכי, על מסכת כתובות, דף מז עמוד א.