רבי שמואל יוזפוב
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
 | |
| הרב שמואל הלוי יוזפוב | |
| לידה | רומניה |
|---|---|
| פטירה | ד' בטבת ה'תשל"ח |
| מקום קבורה | חיפה, ישראל |
| מקום פעילות | מז'יבוז', ידיניץ, בוטושאן |
| תחומי עיסוק | תורת החסידות |
| רבותיו | אביו, הרב ברוך בן ציון יוזפוב מדובנה- ברזנה. סבו זקנו, הרב אברהם יהושע אדמו"ר בברדיצ'ב |
| חיבוריו | "בית שמואל"- אמרות קודש ופרושים על התורה מהאדמו"ר רבי שמואל מקאמינקא (השני) |
| בת זוג | ברכה העשיל |
| אב | הרב ברוך בן ציון יוזפוב |
| אם | יוכבד |
| צאצאים | מרדכי יוזפוב, חנה רחל רבינוביץ', ריזה בהרב, משולם זוסיא יוזפוב, אברהם יהושע העשיל יוזפוב, גיטל כהן |
|
| |
רבי שמואל הלוי יוזפוב (? - ד' בטבת תשל"ח) היה אדמו"ר בברזנה.
קורות חייו
נולד לרבי ברוך בן ציון, האדמו"ר בדובנה לחסידות ברזנה.
נשא את ברכה בת רבי משולם זושא השל, ועבר להתגורר במז'יבוז' בבית סב סביה של אשתו, רבי אברהם יהושע השיל מאפטא, וקיבל בירושה את ספריו[1].
אחר פרעות שהתרחשו באוקראינה ברח ממדינה זו, והגיע לידיניץ שבבסרביה עם מעברו של חבל ארץ זה לשלטון הרומני לאחר מלחמת העולם הראשונה, בזמן שהותו בידיניץ כיהן כרב הקהילה היהודית בעיר. לאחר שנים אחדות עבר לבוטושאן שבבוקובינה, שם התפרסם כאדמו"ר, ביקר בעיירות נוספות במולדובה וברומניה, ערךטישים וקירב לחסידות.
בשנות מלחמת העולם השניה היה ביתו פתוח לפליטי השואה, ושימש מוקד לפעילות ציונות וציבורית ענפה. בניו ובנותיו היו בין פעילי תנועת "תורה ועבודה".
לאחר המלחמה, עלה לארץ והשתקע בחיפה, שם מונה לרב מטעם הסוכנות היהודית לענייני כשרות ודת במעברות ובמחנות הקליטה לעולים באזור חיפה. פעל להקמת שני בתי כנסת בשכונת קריית אליעזר בחיפה.
נפטר בד' בטבת תשל"ח, ושם אחד מבתי הכנסת שהקים בקריית אליעזר שונה ל"בית שמואל" על שמו[2].
צאצאיו
היו לו שישה ילדים, מהם:
- מרדכי יוזפוב, ממייסדי תנועת בני עקיבא והחלוץ הדתי שפעל הרבה לארגן את הנוער היהודי ברומניה.
- חנה רחל, אשת הרב שלמה רבינוביץ מתלמידי ישיבת קישינב, רב בבוקרשט, בארצות הברית ובדרום אפריקה.
- רייזה, אשת הרב ליבר בהרב, סגן ראש המועצה הדתית בחיפה.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ ספרו בית שמואל, תשל"ז, עמ' 23-25.
- ^ ישראל לבנון, אנציקלופדיה ליהדות רומניה, הוצאת מוסד הרב קוק, חלק ב', עמ' 527-528
