רבי שמואל גינצלר
 | |||||
| שער ספרו "משיב נפש" דפוס ראשון (ה'תרע"ב) | |||||
| לידה |
ז' בחשוון ה'תקצ"ה איהעל | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | ה' באייר ה'תרע"א (בגיל 76) | ||||
| תחומי עיסוק | רבה של וישווה | ||||
| תפקידים נוספים | ראש ישיבה | ||||
| רבותיו | רבי אברהם יהודה שוורץ | ||||
| חיבוריו | משיב נפש | ||||
| בת זוג | רבקה פראדיל | ||||
| אב | רבי משה יהודה לייב | ||||
| אם | לאה | ||||
| |||||
| חתימה | שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה | ||||
רבי שמואל שמעלקא גינצלר (או: גינטצלר; ז' בחשוון ה'תקצ"ה - ה' באייר ה'תרע"א) היה רבה של וישווה למשך 45 שנים וכיהן בה גם כראש ישיבה. מחבר ספר משיב נפש.
קורות חייו
נולד בעיר איהעל שבהונגריה לרבי משה יהודה לייב וללאה. בילדותו נודע כעילוי ואביו שלחו ללמוד בישיבתו של חתנו רבי אברהם יהודה שוורץ אשר שכנה בכפר מאד[1].
בשנת ה'תרי"ב נשא את רבקה פראדיל בת רבי יצחק אריה כהנא מוישווה, נכדו של רבי יהודה כהנא הלר בעל ה"קונטרס הספיקות"[1]. לפני אירוסיו בחנו בלימוד רבי יהודה מודרן גיסו של אבי הכלה[1].
לאחר נישואיו עבר לוישווה, שם היה סמוך על שולחן חמיו[1]. חמיו רצה להמשיך לפרנסו גם בתום מספר השנים עליהן התחייב, אך רבי שמואל סירב והוא עסק במסחר לפרנסתו[1].
בסביבות שנת ה'תרט"ו הוסמך לרבנות על ידי רבי יוסף שאול נתנזון, רבי יוסף באב"ד, ורבי שמואל שמעלקא קליין[1]. בשנת ה'תרכ"ו נתמנה לכהן כרבה של וישווה במקומו של רבי חנוך זונדל פוגל שעלה לארץ ישראל, במשרה זו כיהן במשך 45 שנים. במהלך השנים ייסד בעיר תלמוד תורה וישיבה ועמד בראשותה[2]. בין תלמידיו היו אחייניו רבי נפתלי שוורץ[1] ורבי חיים צבי אהרנרייך[3].
נפטר בה' באייר ה'תרע"א הלוויתו התקיימה בוישווה, ובעל האהבת ישראל מויז'ניץ בא להשתתף בה[4]. הוספד בין השאר על ידי רבי יוסף צבי דושינסקי[5] ורבי יוסף ליב סופר[6]. נטמן בבית הקברות בוישווה[7].
ספריו
- משיב נפש - חידושים על התורה ומועדים. יצא לאור על ידי נכדו בסיגט ה'תרע"ב. כמו כן השאיר כתבי חידושי תורה בכל מקצועות התורה אשר לא נדפסו[8].
- בצעירותו הוציא לאור את ספר "תרומת הכרי" של זקנו רבי יהודה כהנא הלר על שולחן ערוך חלק חושן משפט.[9].
קישורים חיצוניים
- רבי שמואל גינצלר, משיב נפש - א, ברוקלין: מכון ממלכת כהנים, תשס"ה, עמ' 7, פרקי מבוא, באתר אוצר החכמה.
- רבי אברהם שטרן, מליצי אש - א, עמ' 188, ה' אייר אות קי"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- אליעזר פנחס סופר, די שיינע פארגאנגענהייט פון מארמאראש, תשנ"ט, עמ' קע"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- רבי פנחס זליג הכהן שוורץ, שם הגדולים מארץ הגר א, תרע"ד, עמ' 82, מערכת ש, אות פט., באתר היברובוקס.
- פרופיל באתר geni.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 רבי שמואל גינצלר, משיב נפש, ה'תרע"ב, עמ' 3, הקדמה מאת המסדר נכד המחבר.
- ^ אברהם פוקס, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן - א, תשל"ט, עמ' 524, פרק מ"ב, ישיבת אויבר וישעווע; שלמה יעקב גרוס ויצחק יוסף כהן, מארמארוש, תל אביב: בית מרמרוש, תשמ"ג, עמ' 78[דרושה הבהרה]; רבי שמואל גינצלר, משיב נפש, ה'תרע"ב, עמ' 3, הקדמה מאת המסדר נכד המחבר.
- ^ רבי שלמה זלמן אהרנרייך, אגרות לחם שלמה, ברוקלין: קול אריה, תשנ"ד, עמ' ע"ט, אגרת כ"ד. הערה ב'.
- ^ נתן אליהו רוט, קדוש ישראל - ספר היובל, בני ברק: נחלת צבי, תשמ"ו, עמ' ס"ט.
- ^ רבי יוסף צבי דושינסקי, דרשות מהרי"ץ - לז' אדר, תשס"ג, עמ' ק"ז, דרוש ו'.
- ^ רבי יוסף ליב סופר, דרשות ילקוט סופר, תשע"ד, עמ' רס"ז, דרשות לז' אדר.
- ^ רבי פנחס זליג הכהן שוורץ (השני), זכרון צדיקים, ה' אייר.
- ^ רבי שמואל גינצלר, משיב נפש - א, ברוקלין: מכון ממלכת כהנים, תשס"ה, עמ' 7, פרקי מבוא.
- ^ רבי יהודה כהנא הלר, תרומת הכרי, הקדמת המסדר.