רבי שלום שכנא מלובלין
תבנית אישיות רבנית ריקה
הרב שלום שכנא מלובלין (סביב ה'רנ"ה 1495 (השערה) – א' בכסלו ה'שי"ט, 1558) היה תלמידו של רבי יעקב פולק יוצר שיטת הפלפול, והחליפו כראש ישיבה בלובלין. ממפתחי שיטת לימוד המכונה "חילוקים" ששימשה כשיטת לימוד מועדפת במשך שנים אחריו. ידוע בכינוי "הרבי ר' שכנא".
היה רבם של רבים מגדולי הדור שאחריו[1] ובהם רבי חיים בן בצלאל (אחיו של המהר"ל מפראג) והרמ"א (שהיה גם חתנו בזיווג ראשון)[2]. לא ידוע על חיבורים הלכתיים שהשאיר אחריו.
ביוגרפיה
נולד לגולדה (נפטרה ב-1532) וליוסף, מוכס במקצועו, שקיבל היתר מזיגמונד הראשון מלך פולין, לגור בין חומות העיר לובלין ולנהל בה את עסקיו.
בצעירותו למד בפוזנא. משם עבר ללמוד אצל רבי יעקב פולק בקראקא שם למד כעשר שנים. בסביבות שנת ה'ר"ף התמנה רבי שלום שכנא לרבה של לובלין וגלילותיה, ועמד בראש ישיבה שמנתה תלמידים רבים. שמו התפרסם על ידי תלמידיו במזרח אירופה, והיו שכינו אותו "מאור הגולה". על עותק התלמוד הבבלי שלו כתב הגהות, וכשהדפיסו בלובלין מהדורה חדשה של הש"ס, הדפיסו על פי הגהותיו.[3] בנו רבי ישראל כיהן אחריו בראשות הישיבה בלובלין. כן שלח ידו במסחר כאביו, ומהרווחים סייע גם לישיבה ולצרכי הציבור. בתו גולדה היתה נשואה לרמ"א בזיווגו הראשון. כן היה לו בן בשם רבי ישראל שסייע לאביו בעניני הקהילה וירש את מקומו בישיבה. חתנו היה רבי צבי הירש שור תלמידו של הרמ"א ורבו שלהב"ח.
על פי צו מלכותי שחייב את הקהילות באישור הממשל לכל מינוי של רב ורושם נישואין, הוא מונה בשנת 1542 כאחד משני "רב כולל וזקן היהודים" ליהודי פולין,[4] ונשאר בתפקיד הרב הראשי ללובלין גם כאשר בוטל הצו, עד שהחליפו בתפקיד הרב יהודה בן אהרן.
למרות פרסומו סירב ר' שלום שכנא לפרסם את כתביו ופסקיו בספר עבור הדורות הבאים. תלמידיו נתנו לכך שני הסברים: רבי ישראל בנו כתב שהיה זה מחמת העיקרון של "הלכה כבתראי" אותו קיבל מרבו רבי יעקב פולק, לפיו ההלכה נפסקת לפי המקורות השניוניים והמאוחרים, כך שפרסום ספר כזה על ידי רבי שלום שכנא היה גורם לקביעת הלכה כמותו בדורו דבר שלא רצה מחמת ענותנותו[5]. לעומתו, רבי חיים אחי המהר"ל כתב שהיה זה מחמת התנגדותו ליצירת קודקס הלכתי כולל שיחייב את הדורות הבאים. לשיטתו, על כל חכם לפסוק דין בעצמו בהתבסס על הפוסקים הקדמונים, ולא להסתמך על פסיקה של פוסקים מאוחרים[6].
נפטר בא' בכסלו שנת ה'שי"ט. מצבת קברו ניצבת בבית הקברות היהודי בלובלין, והיא אחת היחידות שהשתמרו מתקופה זו.
קישורים חיצוניים
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי שלום שכנא מלובלין", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1254-1251, באתר HebrewBooks
- דוד הלחמי, רבי שלום שכנא ברבי יוסף מלובלין, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה
- הרב אברהם שטרן, רבינו שלום שכנא ז"ל אב"ד לובלין, ערכו בספר "מליצי אש-כסלו טבת", ווראנוב תרצ"ד, באתר היברובוקס
- הרב ד"ר אשר זיו, רבנו שלום שכנא מלובלין, הדרום, גיליון נז, תשמ"ח. עמ' 103 והלאה
- שלום בן יוסף שכנא, מתוך פורטל השטעטל הווירטואלי
הערות שוליים
- ^ ראו בדברי תלמידו של מהרש"ל של רבי בנימין אהרן סלניק בספרו שו"ת משאת בנימין (סוף סימן טז, באתר היברובוקס.) המעיד: "וכל רבותי ושאר גדולי הדור היו כולם תלמידי הגאון המזכר (=רבי שלום שכנא)".
- ^ שו"ת הרמ"א סימן מה.
- ^ ראה טוביה פרשל, ארשת, כרך ו, תשי"ט - תשמ"א, עמוד 191, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ "זקן היהודים" השני היה ר' משה פישל מקראקא
- ^ שו"ת הרמ"א סימן כה.
- ^ ויכוח מים חיים, עמ' 2, כלל ב' דין א'.
| תקופת חייו של רבי שלום שכנא מלובלין על ציר הזמן |
|---|
 |
שלום שכנא מלובלין32494142Q93487