רבי נתן נטע אולבסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב נתן נטע אולבסקי (18411967), רב בברית המועצות, פוסק ומחבר ספרי הלכה.

ביוגרפיה

נולד בעיירה שלוושניא בפלך ז'יטומיר (כיום אוקראינה), לאביו שהיה שוחט. מוריו הראשונים היו אביו וסבו שהיה רב העיירה. לאחר מכן נסע ללמוד בישיבת רמיילס בוילנא ושם גם הוסמך לרבנות. שימש כרב באחד מבתי הכנסת בוילנא, אך משנאלץ לעזור בפרנסת משפחתו, למד את מלאכת השחיטה ושימש כשוחט במספר עיירות בסיביר. מלחמת העולם הראשונה שיבשה את תוכניותיו לשוב לוילנא, והוא נותר בעיר אירקוטסק בסיביר שם שימש כרב הקהילה המקומית. בהיותו שם התפרסם שמו כאחד מגדולי ה"משיבים" בענייני ההלכה בברית המועצות, והוא ענה לשאלות שהגיעו אליו מכל קצווי המדינה.

עמד בקשרי מכתבים עם גדולי הדור באותה תקופה בהם ר' יוסף רוזין ("הרוגצ'ובי") וביותר עם ידידו הרב אבא דוד גולדפיין. כן שלח מאמרים תורניים לכתב העת המאסף שיצא בירושלים.

עם התגברות רדיפות הדת, מצד שלטונו של סטלין בסוף שנות העשרים, וסגירתו של בית המטבחיים הכשר באירקטוסק, עקר ר' אולבסקי למוסקבה בשנת 1931, שם גרו בנו וגיסתו. באותו זמן הוא עסק בלימוד משותף עם ידידו הרב אבא דוד גולדפיין, עד פטירתו של הרב גולדפיין בשנת 1937.

בשנות מלחמת העולם השנייה שהה הרב אולבסקי עם אשתו בקזחסטן. באותה תקופה בהם שהתה משפחתו שם, שרר עוני ומחסור. גם נייר עליו יוכל להעלות את חידושיו היה קשה למצוא. הרב היה אוסף נייר ממטווח של הצבא האדום ועליו כתב את חידושיו. עם סיום המלחמה חזרו בני הזוג למוסקבה שם שימש כרב בית הכנסת ברחוב מראינה-ראשצה במשך 20 שנה עד יום פטירתו. עם פטירת הרב שליפר – רבה הראשי של מוסקבה ב-1957, שימש הרב אולבסקי כרב העיר תקופה קצרה, אולם פרש מתפקידו זה, משראה את המגבלות שמטיל השלטון הקומוניסטי על תפקידו זה. נפטר ב-1967 ונקבר במלחובקה.

חידושים שנכתבו על ידי הרב אולבסקי על נייר מטרה של מטווח של הצבא האדום

לרב אולבסקי היו שני בנים. האחד נעלם בזמן מלחמת העולם השנייה. בנו השני – משה, היה פרופסור למתמטיקה במוסקבה. הוא עלה לישראל בשנות התשעים והביא חלק מכתבי אביו שנדפסו מאוחר יותר.

נכדו, פרופ' משה אולבסקי, שימש כפרופסור למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב.

ספריו

בהיותו רב באירקטוסק נדפס בוילנא בשנת תרצ"א, ספרו הראשון – "חי עולם נטע" שהוא ספר שו"ת בהלכה. הספר נדפס בליטא העצמאית מכיוון שהיה זה בלתי אפשרי להדפיסו בברית המועצות תחת השלטון הסטליניסטי. הרב שלח את תשובותיו למוציאים לאור במאתיים מכתבים נפרדים. הספר קיבל את הסכמות ר' חיים עוזר גרודז'ינסקי, הרוגצ'ובר, ר' חנוך אייגש מווילנא ואחרים. אל הרב אולבסקי נשלח הספר המודפס ללא עמוד השער ועמודי ההסכמות למנוע ממנו הסתבכות עם השלטון הקומוניסטי.

הספר הוהדר ויצא לאור מחדש על ידי מכון ירושלים בשנת תשנ"ה, ואליו נוסף הספר "נטע רבעי" שיצא מכתב יד המחבר, שכאמור הועלה על ידי בנו ארצה.

הרב אולבסקי כתב ספרים נוספים הנמצאים עדיין בכתב יד, והם נמצאים כאמור בכתבי יד בידי מכון ירושלים.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0