רבי משה דייטש (גאניץ')
| לידה |
ה'תרמ"ז גאניץ' |
|---|---|
| פטירה |
ה'תש"ד (בגיל 57 בערך) אושוויץ |
| תחומי עיסוק | רב בגאניטש |
| רבותיו | רבי ישראל הגר (אהבת ישראל); רבי חיים מאיר הגר; אביו רבי יהודה יואל |
| בת זוג | מלכה |
| אב | רבי יהודה יואל |
| אם | איידל |
| מספר צאצאים | 7 |
| חתימה |
 |
רבי משה דייטש (ה'תרמ"ז - ה'תש"ד), היה רבה האחרון של גאניץ' (האניצ'י (או')) שבזקרפטיה.
קורות חייו
נולד בגאניץ' שבמרמרוש, האימפריה האוסטרו-הונגרית, לרב העיירה רבי יהודה יואל ולאיידל. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבתו של אביו. בבחרותו נודע כעילוי וכמי שיודע בעל פה מאות מתשובות חתם סופר[1]. נסמך להוראה על ידי אביו, רבי משה גרינוולד, רבי שלמה הלר ראב"ד סיגט ורבי מנחם מרגליות אב"ד הארינטש.
בשנת ה'תרס"ה, בגיל 18, נישא למלכה בתו של רבי נחמן זיידא הופמן, ועבר לגור על יד חותנו בדיבווע (אנ')[1]. אף שלא כיהן רשמית כרב, היה נשאל לרוב שאלות הלכתיות על ידי יהודי העיר, ואף רב העיר, דוד אשתו, רבי מנחם טבק[2] היה לעיתים שולח אליו את הפונים אליו עם שאלות בהלכה[1]. בתקופה זו עסק במסחר ונחשב לאמיד[1]. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה ברח למיהליפלווא (אנ') מחשש שיגייסוהו לצבא[דרושה הבהרה], שם חלה במחלה ממנה סבל כל חייו[3]. עם תום המלחמה חזר לביתו.
לאחר פטירת אביו, בשנת ה'תרע"ט, נקרא למלא את מקומו ברבנות גאניץ', ששויכה כבר למחוז זקרפטיה, צ'כוסלובקיה. בתקופה זו נודע כדיין מומחה, והוא הוזמן לעיתים קרובות לערים שונות כדי להכריע בדיני תורה. גם הנכרים היו מגיעים אליו כדי שיפשר ביניהם[4]. עסק רבות בהלכות גיטין וקידושין ובענייני היתר עגונות, בנושאים אלו התכתב רבות עם רבי שמואל אנגל, רבי עקיבא סופר, רבי שאול בראך ורבי יוסף צבי דושינסקי[1].
היה חסידו של האהבת ישראל מויז'ניץ, ושל ממשיכו האמרי חיים[5].
במלחמת העולם השניה היתה העיירה תחת כיבוש הונגרי, ולאחר שהנאצים נכנסו להונגריה, הובל על ידיהם לגטו מונקאץ', ובערב שבועות ה'תש"ד נלקח לאושוויץ יחד עם עם אשתו ועם מספר בני משפחתו, שם נרצחו[1].
רוב כתבי חידושי תורתו אבדו בשואה. בה'תש"ם הוציא לאור בנו מעט מחידושי תורתו ששרדו בקונטרס "שו"ת פני משה"[6].
צאצאיו
- רבי יהודה יואל, הוציא לאור את כתבי אביו.
- רבי מאיר, דיין בפרשבורג ורב בנתניה[7].
- בנותיו מלכה (עם בעלה וילדיה) ויוטא נרצחו יחד איתו באושוויץ. שלושה מבנותיו, שרה, איידל ופריידא שרדו את השואה.
לקריאה נוספת
- דייטש, יהודה יואל, משנת בית אבא, באתר אוצר החכמה
- יהודה יואל דייטש, נרות לקדושי עליון, ניו יורק: רבי משה דייטש, ה'תש"ם, עמ' 25, תולדות וחיי אבי מורי רבי משה דייטש זצ"ל הי"ד, באתר היברובוקס
- ויז'ניץ, בטאון צעירי ויז'ניץ, בני ברק: ארגון צעירי ויז'ניץ, ה'תשנ"ט, עמ' מה, גליון מספר 83, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- הרב אשר זלקא ראנד (עורך), "רבי משה דייטש זצ"ל הי"ד", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 25, באתר HebrewBooks
- שלמה יעקב גרוס, מארמארוש, תל אביב: בית מרמרוש, ה'תשמ"ג, עמ' 341, גאניטש, באתר היברובוקס
קישורים חיצוניים
- כי קולך ערב ומראך נאוה / הדרשה האחרונה של הרב משה דייטש הי"ד בערב יום הכיפורים | תורתך לא שכחתי, באתר תורתך לא שכחתי, 27 בספטמבר 2017
- אגרת מרבי משה דייטש לרבה של חוסט באתר בידספיריט.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 יהודה יואל דייטש, נרות לקדושי עליון, ניו יורק: רבי משה דייטש, ה'תש"ם, עמ' 25, תולדות וחיי אבי מורי רבי משה דייטש זצ"ל הי"ד.
- ^ בנו של רבי שלמה יהודה טבק, וגיסו של רבי נחמן זיידא חמיו של רבי משה.
- ^ יהודה יואל דייטש, נרות לקדושי עליון, ניו יורק: רבי משה דייטש, ה'תש"ם, עמ' 25, תולדות וחיי אבי מורי רבי משה דייטש זצ"ל הי"ד; הרב אשר זלקא ראנד (עורך), "רבי משה דייטש זצ"ל הי"ד", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 14, באתר HebrewBooks.
- ^ יהודה יואל דייטש, נרות לקדושי עליון, ניו יורק: רבי משה דייטש, ה'תש"ם, עמ' 25, תולדות וחיי אבי מורי רבי משה דייטש זצ"ל הי"ד; ויז'ניץ, בטאון צעירי ויז'ניץ, בני ברק: ארגון צעירי ויז'ניץ, ה'תשנ"ט, עמ' מה, גליון מספר 83.
- ^ ראו על כך בהרחבה: ויז'ניץ, בטאון צעירי ויז'ניץ, בני ברק: ארגון צעירי ויז'ניץ, ה'תשנ"ט, עמ' מה, גליון מספר 83.
- ^ בתוך ספר משנת בית אבא.
- ^ ראו אודותיו: יהודה יואל דייטש, נרות לקדושי עליון, ניו יורק: יהודה יואל דייטש, תש"ם, עמ' 43, תולדות וחיי אחי רבי מאיר זצ"ל.