רבי מסעוד ריוח

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב מסעוד ריוח
Rabbi Masud Revach.jpg
לידה 1908
ה'תרס"ח
הכפר סכורא, מרוקו
פטירה 9 במרץ 1979
י' באדר ה'תשל"ט
מקום קבורה בני ברק
מקום פעילות רבאט שבמרוקו, שלומי בישראל
תחומי עיסוק רב ופעיל ציבור, וראש השוחטים ברבאט, והרב הראשי וראש הישיבה של שלומי
רבותיו הרב מנחם הכהן
תלמידיו הרב שלמה משה עמאר
בני דורו הרב יצחק אבוחצירא
חיבוריו זיכרון אשר

הרב מסעוד ריוח[1] (ה'תרס"ח, 1908 - י' באדר ה'תשל"ט, 9 במרץ 1979), היה הרב הראשי וראש הישיבה של שלומי בישראל. ובמרוקו היה רב ופעיל ציבור, וראש השוחטים בעיר הבירה רבאט.

ביוגרפיה

הרב מסעוד ריוח נולד ליעיש ואיזה בשנת ה'תרס"ח (1908), בכפר סכורא, הסמוך לעיר מרקש שבמרוקו. בגיל חמש שכר אביו עבורו מורה שלימדו חומש עם רש"י, ובהמשך החל ללמוד גמרא. בשנת ה'תרע"ח (1918) עם היווסדה של ישיבת "אור התורה" במרוקו, החל ללמוד בה, יחד עם עשרים וארבעה תלמידים נוספים. בגיל מצוות עבר ללמוד בישיבת "עץ חיים" שבעיר המחוז סקורה, בראשות הרב מנחם כהן. בישיבה הוכשרו התלמידים לתפקידים של שוחטים ובודקים, וכן עסקו בתורת הקבלה[2]. בשנת ה'תרפ"ה (1925), בגיל שבע עשרה, הוסמך לרבנות על ידי רבו הרב כהן, וכשוחט ובודק על ידי רבני המקום. לאחר מכן חזר לאסכורא, ושם נשא לאישה את עליזה, בתו של רב המקום הרב יוסף דהאן.

לימים עבר להתגורר בעיר הבירה רבאט. ברבאט למד גם בחבורה בבית הרב משה מלכה, ובהמשך בבית הרב הראשי רפאל עטייא, וכן בבית הרב יהושע ברדוגו בכל שבת אחרי מנחה. הוא הקים בעיר גני ילדים, תלמוד תורה וישיבה קטנה, וייסד שיעורי תורה גם לילדי הקהילה שלמדו בבתי הספר הלא יהודים. את פעילותו עשה כמשקל נגד פעילות החילונים וכל ישראל חברים. ועד הקהילה תמך בפעילותו, וסייע לו בבניית בניין מפואר ורחב ידיים, ובמוסדותיו למדו כ-750 ילדים. בנוסף לפעילותו החינוכית, נבחר על ידי הרב רפאל אנקווה והרב יהושע ברדוגו לשמש כראש השוחטים (תחום בו נחשב לבקיא ביותר), וכרב האחראי בבית הדין שבעיר על ענייני הקידושין והגיטין.

הרב ריוח ביקר בארץ ישראל מספר פעמים. באחד מביקוריו בשנת ה'תשי"ז (1956), יצר קשר עם חברת "רסקו" לשם רכישת קרקע והקמת מושב בסמוך לעיר רמלה. באותה שנה מרוקו קיבלה את עצמאותה, והוא נחשד בקשרים עם מדינת ישראל. אחד מתלמידיו ששירת במשטרה המקומית, הודיע לו מראש על חיפושים שעתידים להיערך בביתו, ובכך סייע לו להינצל מהחשדות שהופנו כלפיו.

בשנת ה'תשכ"ב (1962) עלה לארץ ישראל, והתיישב בעיר לוד, בה כיהן חברו הרב יצחק אבוחצירא כרב ראשי, הוא למד עם הרב יצחק מדי יום, ולעיתים עם אחיו הבאבא סאלי, ושימש כשוחט ובודק בעיר. בשנת ה'תשכ"ה (1965) הוזמן לשמש כרב היישוב שלומי, תפקיד בו שימש עד לפטירתו. בשלומי הוא ייסד יחד עם דוד דנינו ישיבה וכולל, ועמד בראשם ולימד תלמידים. בישיבתו למד הרב שלמה משה עמאר, שגם מילא את מקומו משנת ה'תשכ"ט (1969) למשך תקופה ממושכת, כשהוא נאלץ להיעדר מהמקום.

הרב ריוח נפטר בשבת זכור, י' באדר ה'תשל"ט (1979), ונקבר בבני ברק, בסמוך למחותנו הרב משה שוואב.

בנו הרב ישראל ריוח היה ראש כולל אברכים ביפו, ועוד, ובנו - נכדו הרב שניאור זלמן רווח, הוא רב אזורי במועצה אזורית גזר, ויו"ר המכון למצוות התלויות בארץ. בנו הרב שלום שימש כרב בטורנטו. בנו יגאל יאיר ריוח הוא מנכ"ל משרד הפרסום "אפיקים".

ספרו

זיכרון אשר - מאמריו ודרשותיו, ומאמרים מתלמידיו ובני משפחתו, שהוציא נכדו הרב שניאור זלמן ריוח לאחר פטירתו, בני ברק ה'תשנ"ב

קישורים חיצוניים

ספרו

הערות שוליים

  1. בני המשפחה כיום כותבים את שמם "רווח"
  2. ראו פה מעדות הרב ריוח על הרב כהן ומעדות תלמיד הישיבה
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0