רבי מסעוד חי בן שמעון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב מסעוד חי בן שמעון (תרכ"ט[1], 28 באוגוסט 1869תרפ"ה, 14 באפריל 1925) היה אב"ד ורב ראשי במצרים.

תולדותיו

נולד בירושלים, בנו של הרב דוד בן שמעון. נישא לשמחה, בת אחיו הגדול הרב רפאל אהרן בן שמעון. למד ערבית ספרותית, צרפתית, איטלקית ולאדינו. נסע בעקבות אחיו-חותנו למצרים ושימש שם כעוזרו הקרוב, וכן כיהן כראש בית הדין במצרים. פעל לאסוף כספי תרומות מיהודי מצרים עבור עניי ארץ ישראל.

בשנת תרפ"א (1921), לאחר פרישת אחיו מתפקידו, התמנה תחתיו לתפקיד הרב הראשי במצרים. כיהן בתפקידו עד פטירתו, בשנת תרפ"ה.

צאצאיו

בניו: שלמה (סאלם) ויוסף בן שמעון. בתו: גרציה, אשת דוד נחמד. נכדו, בן בנו שלמה, הוא הרב אהרן בן שמעון, שכיהן כרב בצפת. בן אחר של בנו שלמה, יעקב, הוא אביו של הרב מנצור בן שמעון.

חיבוריו

הרב בן שמעון תרגם את השולחן ערוך לערבית ספרותית. חיבר את הספר "שם חדש" על שמות גיטין. כמו כן חיבר את הספר "כתאב אל אחכאם אל שהעירה פלאהוואל אל שרציה ללא ישראליין", בן שני הכרכים, המוכיח שהדינים הנהוגים בבתי הדין היהודיים במצרים יסודם בתורה ומנגישם לקוראים בשפה הערבית.

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23801945מסעוד חי בן שמעון