רבי מנדל לילג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי מנדל לילג
שם מלא רבי אברהם מנחם מנדל לילג
פטירה כ"ה בתמוז ה'תקמ"ט
תחומי עיסוק אב"ד ברובע הדרנהיים שבפרנקפורט
תפקידים נוספים רב, ראש ישיבה
רבותיו רבי יעקב פופרש; רבי יעקב יהושע פלק; רבי דוד שטראוס כ"ץ
תלמידיו החת"ם סופר
אב רבי זיסקינד
מתוך הממורבוך קהילת פרנקפורט

יזכור אלקי׳ את נשמת התורני המפורסם הדיין כמוהר״ר אברהם מנחם מענדלי לילג זצ״ל אשר הי׳ כל ימיו חרד לדבר ה׳ ומתאמץ בעבודתו הגה יומם ולילה בדתו,‏ ויט שכמו לסבול עול תורתו תני ומתני שיעורא דרבנן נפישין שמו נודע בשערים אליו יאספו העדרים כתות כתות של בחורים עזו אזניהם כאפרכסת לשמוע דבריו בנחת,‏ שתו מים מבארו וישב לערך שלשים שנה בבית המדרש ומרביץ תורה ברבים,‏ והי׳ אב״ד בק״ק העדרנהיים,‏ ומשכים ומעריב לבה״כ אשר מיום שעלתה על דעתו לערך חמשים שנה והתחזק כארי לעשות רצון יוצר נשמתו לשמר משמרתו ולעבוד עבודתו...‏ נפטר בשם טוב בליל מש״ק ויקבר למחרתו יו׳ א׳ ך׳ה תמוז תקמטל״ק,‏ ונקרא בפי כל אדם הדיין ר׳ מענדלי לילג זצ״ל

ספר הממורבוך של קהילת פרנקפורט עמוד 317 בכתב יד. [1]

רבי אברהם מנחם מנדל לילג (לעיתים ליליג; - כ"ה בתמוז ה'תקמ"ט) היה אב"ד, רב וראש ישיבה בפרנקפורט.

ביוגרפיה

נולד לרבי זיסקינד[2]. היה תלמידם של רבי יעקב פופרש[3], של רבי יעקב יהושע פלק בעל "הפני יהושע"[4] ושל רבי דוד שטראוס כ"ץ אב"ד פיורדה[5]. כן היה תלמידם של גדולי החסידות[6].

היה אב"ד רובע הדרנהיים(אנ') שבפרנקפורט[7] ושימש כרב בבית כנסת פרטי בפרנקפורט ואשר חלק מאנשי העיר התפללו בה בקביעות[8]. כן כיהן 30 שנה כראש ישיבה בפרנקפורט[7]. אחד מתלמידיו הנודעים היה החת"ם סופר[9].

היה אחד מהעדים שהעידו על אי כשרותו של הגט מקליווא[10].

נפטר בליל מוצאי שבת אור לכ"ה בתמוז ה'תקמ"ט ונקבר למחרת בבית הקברות שבפרנקפורט.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 מובא בישורון - חלק כד - תשע"א, עמ' רס"ו בהערה 74
  2. ^ רבי משה אלכסנדר זושא קינסטליכער, החתם סופר ובני דורו, בני ברק: בני משה, תשמ"ג, עמ' רס"ו, אישים בתשובות חתם סופר.
  3. ^ דרושים ואגדות חת"ס ירושלים תשנ"ח עמוד רמ"ה.
  4. ^ רבי יצחק וייס אב"ד ווערבוי מובא בירחון וילקט יוסף - י, תרס"ח, עמ' 60, קונטרס ט' סימן פ"ב .
  5. ^ שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן קנו.
  6. ^ ברבי אברהם יהודה שוורץ, דרך הנשר ותורת אמת, תרפ"ח, עמ' ח', הערות מראה כהן בשם רבי חיים מאנטניא כותב שהיה מתלמידי או מתלמידי תלמידי הבעש"ט.‏ יצחק אלפסי כותב בספר "החסידות" בהערות שהיה מתלמידי המגיד ממזריטש; ראו גם: קובץ במה למשנת החסידות ותולדותיה, נחלת צבי - יג, אלול תשנ"ו, עמ' ק"ד, יג.
  7. ^ 7.0 7.1 מתוך ספר יזכור של קהילת פרנקפורט.[1]
  8. ^ ראו: ישורון - חלק כד - תשע"א, עמ' רס"ו.
  9. ^ מזכירו כמה פעמים בספריו, לדוגמא: בשו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן רה מתואר כ"אחד מרבותי"; בשו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן קנו מתואר כ"אלוף נעורי"; בחידושי חת"ם סופר, על מסכת פסחים דף מ"ט עמוד ב' ד"ה גדולה שנאה ששונאין ע"ה כו' מתואר כ"מורי".
  10. ^ רבי מרדכי הורוויץ, מטה לוי - א, תרנ"א, עמ' 62, חלק השו"ת, סימן י"ט (ד"ה ג' יעיינו נא).