רבי לייב בעל הייסורים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי לייב מטערקיש-מאהילוב (כונה בשם ר' "לייב בעל הייסורים";  ? - ט"ו בחשוון ה'תקצ"ד, 1833), מגדולי תלמידיו של בעל התניא[1] וממייסדי קהילת חב"ד בחברון. דמותו אפופת מסתורין, ולא ידועים פרטים רבים על דמותו מעשיו ופועלו.

ביוגרפיה

שמו בעל הייסורים נדבק בו, בשל ייסורים רבים אותם עבר. מסורת אחת מספרת כי את הייסורים קיבל על עצמו בשל שדיבר סרה ברבי נחמן מברסלב.[2] רבי לייב היה מראשוני חסידי חב"ד שהתיישבו בחברון. לקראת זקנתו עבר לדור בעיר צפת. כשביקשו בני טערקיש-מוהילוב מבעל התניא שימנה את רבי לייב למנהיג העדה בסביבתם, סירב לזה משום שמנהיג צריך לדעת גם בעניינים גשמיים. ואילו רבי לייב מופשט לגמרי מענייני העולם הזה ותאוותיו, לבסוף מינה אותו להדריך ולנהל את האברכים הצעירים.

בספר שערי ירושלים מסופר על אודותיו:"תחילת התיישבות האשכנזים הייתה על ידי הרב החסיד המפורסם מורנו הרב לייב ז"ל מאנשי חב"ד, ונקרא רבי לייבלי מחברון וגם רבי לייב בעל ייסורין. האיש הזה היה גדול בתורה וירא אלוקים מרבים, ובסוף ימיו נסע לעיר הקודש צפת, ונפטר שם זקן ושׂבע ימים, וציווה לפני מותו שכל מי שיהיה לו עת צרה, רחמנא ליצלן, ישתטח על קברו ויעזרוהו, וכן עושין עד היום".[3]

פטירתו וקברו

מקובל שלפני הסתלקותו הבטיח לעזור לכל מי שיזדקק לישועה וישתטח על קברו, באמירת כל התהילים ברציפות בערב שבת אחרי חצות, עקב כך עולים מאות לקברו בכל ימות השנה ובפרט בימי שישי וביום הסתלקותו.

כמו כן, בעל ה"בית ישראל מגור" הורה שראוי לעלות על קברו של ר' לייב.

הוא נפטר בט"ו בחשוון תקצ"ד ונקבר בבית העלמין העתיק בצפת אחרי החלקה הצבאית, בשנת 2013 חודש הציון והוצבה מחיצה.

לקריאה נוספת

  • הרב אליהו יוחנן גוראריה, תולדות הרה"ק רבי לייב בעל הייסורים זצ"ל, היכל הבעש"ט גיליון לו, עמודים קלב-קמא.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הרב שלום גפנר, "אור הגליל"
  2. ^ קובץ הערות וביאורים, באתר היברובוקס
  3. ^ משה ריישר, ספר שערי ירושלים, למברג: דפוס ש"ל קוגעל, לעווין ושות', מ'י'ר'ו'ש'ל'ם' [תרכ"ו] 1869, דף כד.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29740344לייב בעל הייסורים