רבי ישעיהו אנגלרד
| לידה | תרמ"ה |
|---|---|
| פטירה | כ"ט באייר ה'תש"ב (בגיל 57 בערך) |
| השתייכות | רבני פולין, חסידות |
| רבותיו | חותנו רבי נתן נחום הכהן רבינוביץ (האדמו"ר מקרימילוב) |
רבי ישעיהו אנגלרד (תרמ"ה - כ"ט באייר ה'תש"ב) היה רבה של סוסנוביץ שבפולין. השתתף בוועידת היסוד של אגודת ישראל בקטוביץ בשנת תרע"ב, והתבלט ביכולתו להדק קשרים בין הצדדים מארצות שונות, כולל רוסיה וגרמניה. נספה באושוויץ.
לפני השואה
נולד בתרמ"ה בכפר שטשימישיץ. למד אצל חותנו, רבי נתן נחום הכהן רבינוביץ, הרבי מקרימילוב, בנו של רבי אברהם ישכר הכהן מראדומסק שנודע בחיבורו החסידי "חסד לאברהם". נבחר ברוב גדול כרבה של סוסנוביץ. הרב אנגלרד טיפח בקהילה מוסדות חינוך וצדקה.
בשואה
אזור סוסנוביץ היה הראשון לכיבוש הנאצי. לעיר באו פליטים יהודיים רבים מהעיירות הסמוכות. הרב אנגלרד אירחם בביתו, והשיג להם קורת גג ומזון. הנהיג את הקהילה במשך כשלוש שנים תחת השלטון הנאצי. בתקופה זו דאג שבני קהילתו ובני הקהילות הסמוכות ישלחו סיוע לבני קהילות ה"חסות", ובייחוד לגטו לודז', לשם נשלחו חבילות מזון רבות.
כשהחלו הגירושים מגטו סוסנוביץ, דרשו הגרמנים מהיודנראט רשימת יהודים המיועדים לגרוש. הרב אנגלרד פסק בתוקף שאין למסור רשימה כזו, כיוון שאסור מדין תורה להסגיר אחים לידי מרצחים. ראש היודנראט כעס על כך, והחליט לנקום ברב וצירף את הרב ומשפחתו לרשימת המגורשים. אחרי שהרב הועלה לרכבת התחרט ראש היודנראט וביקש להורידו מהרכבת, אולם הרב סירב להינצל באומרו כי במקומו עלולים לשלוח יהודי אחר וזה אסור על פי דין.
משנתמלאו קרונות המשא, השמיע הרב באוזני אחיו דברי עידוד וניחומים, והרכבת יצאה לדרכה לאושוויץ-בירקנאו, ושם נספה הרב עם רוב בני משפחתו ורבים מבני עדתו ומהסביבה בתש"ב.
משפחתו
- בנו בכורו האדמו"ר רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין.
- בתו אלטע מרים, אשת רבי אברהם יצחק הלוי הולשטוק, רבה של מונדז'יוב שבמדינת פולין, בנו של רבי יחזקאל הלוי הולשטוק, האדמו"ר מאוסטרובצה.
- בתו גיטל צירל, אשת רבי שמעון יחזקאל פרנקל רבה של קריית אונו.
- בנו רבי יעקב אלימלך אנגלרד מסוסנוביץ.
לקריאה נוספת
- יצחק לוין (עורך), אלה אזכרה: אוסף תולדות קדוש ת"ש-תש"ה, "המכון לחקר בעיות היהדות החרדית", ניו יורק תשכ"ה חלק ו'
קישורים חיצוניים
