רבי יקותיאל מליעפלי
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. |
רבי יקותיאל מליעפלי (מכונה רֶב קוטצֶ'ע לעפלער) היה חסיד חב"ד, משפיע, עובד ה' עמקן ובקיא גדול בתורת החסידות. היה מגדולי החסידים של רבי שניאור זלמן מלאדי, רבי דובער שניאורי הרבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק וההמהר"ש.
קורות חיים
רבי יקותיאל התגורר בעיר ליפעלי שבמחוז ויטבסק עסק לפרנסתו כחנווני.[1] נסע לראשונה לרבו האדמו"ר הזקן בקיץ של שנת תקנ"ו. לאחר פטירתו נסע לבנו רבי דובער שניאורי על פי המסורת בתקופה זו רכש ידע רב ועמקני בתורת החסידות. רבי יקותיאל התברך בברכת אריכות ימים מהאדמו"ר הזקן וחי קרוב למאה שנה.
במסורת חב"ד
רבי יקותיאל נחשב לאיש פשוט בהבנה ולבעל כישרונות חלשים יחסית, בשל כך ידיעותיו בתורה היו בסיסיות, ובתחילת התקרבותו התקשה מאוד בהבנת תורת החסידות וביאוריה. וכך גם בערוב ימיו היה הצמח צדק מסדר לו שיעורים פשוטים ובסיסיים בתורת הנגלה.
רבי יקותיאל אופיין ברצון עז, ברגש ובמסירות רבה לעבודת ה' ולעיון ועמל בלימוד התורה. ועל פי המסופר בפגישתו הראשונה בקש ר' יקותיאל מרבו: "רבי, גדע ממני את החלל השמאלי!" וזכה להתברך בכך.[2][3] רבי יקותיאל נהג לבקש מהחסידים הצעירים כי יבארו לו מאמרים מתורת החסידות והיה עמל ומתייגע עליהם שעות ארוכות. במקביל היה נוהג להתפלל ב"עבודה" שעות ארוכות.[4] כמו כן המסורת מספרת כי לעיתים הייתה נחה עליו רוח של שמחה במפתיע והיה פורץ בריקוד שמחה מתוך דביקות.[5]
מתקופת ההסתופפות אצל אדמו"ר האמצעי נעשה רבי יקותיאל לאחד מגדולי החסידים היה לבעל ידע רב והחל להשיג ולהבין ברבדיה העמוקים והדקים שבתורת החסידות. לפי המסורת התבטא האדמו"ר האמצעי כי את כתיבת הספר "אמרי בינה" - הנחשב כאחד מספרי חסידות חב"ד העמוקים והקשים להבנה - ייעד לחסיד ר' יקותיאל. בעקבות כך הפך רבי יקותיאל לסמכות ראויה להסברת מושגים מופשטים בתורת החסידות.[6] והיה למורה ומשפיע בתורת החסידות לתלמידים רבים, ביניהם החסיד רבי שמואל דובער מבאריסאוו
בשיח החסידי משמש רבי יקותיאל משמש כדוגמה לאדם שרמתו הגבוהה בהשגתו בתורה ובדבקותו בה' אינם תוצאה של כישורי האדם ועמלו, אלא מהארה אלוקית שמאירה עליו ופועלת בו.[7] [5]
פתגמים ומסורות
פתגמים רבים עברו במסורת בשם רבי יקותיאל:
כשרצה רבינו הזקן לברך את ר' יקותיאל ליעפלער בעשירות, אמר שאינו חפץ בזה, שלא תטרידו העשירות מלימוד החסידות והתעסקות בעבודה, וכשרצה לברכו באריכות ימים אמר: "אך לא בחיי-אכרים ש'עיניים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו', לא רואים אלוקות ולא שומעים אלוקות".[8]
ראו גם
- רבי יוסף יצחק שניאורסון - רבי משה וילנקר מול רבי יקותיאל מליפלעי, אגרות קודש חלק ד עמוד תקמא.
הערות שוליים
- ^ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג עמוד שסד.
- ^ "נשען הרבי על ידיו הקדושות ואמר: "רבונו של עולם 'ואתה מחיה את כולם' כתיב"" - לקוטי דיבורים חלק א עמוד 40.
- ^ ספר השיחות תש"ד עמוד 9.
- ^ "היו זמנים שהיה מתפלל שחרית מנחה ומעריב ללא הפסק ביניהם" - לוח "היום יום" ראש חודש כסלו.
- ^ 5.0 5.1 רבי יוסף יצחק שניאורסון, לקוטי דבורים - מתורגם - חלק א עמוד 40.
- ^ באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג עמוד שסד שרבי שמואל שניאורסון נשלח לברר אצל ר' יקותיאל ביאורים שונים בתורת החסידות.
- ^ רבי שלום דובער שניאורסון, תורת שלום עמוד 170.
- ^ ספר "היום יום" ו' מרחשון.
