רבי יצחק דלויה (השני)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יצחק דילוייה
קברו של רבי יצחק דלויה במרקש
קברו של רבי יצחק דלויה במרקש
מקום קבורה מרקש
פטירה סביב אוגוסט 1711
סביב אב ה'תע"א
מרקש
מקום פעילות מרקש
תחומי עיסוק מורה צדק וראש ישיבה
תלמידיו רבי שלמה עמאר (מרקש), רבי אברהם אזולאי (מרקש), רבי מרדכי עטייא - מחבר הספר "מר דרור". יחייא בן וויזמאן.
בני דורו הרב יעקב אבן צור

הרב יצחק דילוייה (? - ה'תע"א 1711) רבה של מרקש וראש הישיבה בעיר, בשלהי המאה ה-17 ובראש המאה ה-18.

ביוגרפיה

הרב יצחק בן הרב מאיר דילוייה (או: דילויה),[1] היה רבה של העיר מרקש שבמרוקו[2] ושימש בה ראש ישיבה.

לדברי תלמידו, הרב מרדכי עטייא, הרב יצחק עמד בראשה של הישיבה החשובה שבמרקש של אותה התקופה, לצד שניים מתלמידיו: הרב שלמה עמאר והרב אברהם אזולאי.[3].

נפטר בחודש אב שנת ה'תע"א (1711).[4]

תחומי השפעתו וההערכה כלפיו

בשו"ת "משפט וצדקה ביעקב" מובאת תשובה בעניין ריבית, בחתימת שניים מחכמי העיר מקנס: הרב משה טולידאנו והרב חביב טולידאנו. הם כותבים[5]:

וכבר זה ימים רבים בבוא למחנינו זה, החכם השלם החסיד כבוד מהר"ר יצחק דילויה זלה"ה, בהיותנו נושאים ונותנים בה עמו, נתגלגלו הדברים בעניין השכירות, ונצטער בה הרבה על מנהג זה, וצווח ככרוכיה כדי להסכים עמו לשרש ולעקור מנהג זה מן העולם. ונומינו לו שיבטל מנהג זה תחלה ממחניהו קדוש כדי לקשט עצמו תחלה. וכן עשה החסיד ז"ל, כי לא שקט ולא נח עד כלה הדבר בהסכמת חכמי העיר, וביטל המנהג ממקומו לגמרי הס כי לא להזכיר. ונשארה תקנתו קיימת עד היום ומחר ומחרתו יחד, יתד בל תמוט.

הרב דילוייה עמד בקשר עם הרב יעקב אבן צור ובשו"ת "משפט וצדקה ביעקב" של האחרון מובאות שאלותיו של הרב דילוייה ומשא ומתן הלכתי ביניהם.[6] גם בספרו "לשון לימודים"[7] ישנן שלוש אגרות שהוא שיגר לרב דילויה. אחת מהן שוגרה לאחר שהרב דילוייה "נתפס למלכות בעלילת מלשינות", ובראשה הקדיש הרב אבן צור פיוט לכבודו של הרב יצחק.[8]

קברו של הרב דילויה ומשמש עד היום למקום תפילה,[9] ובמרקש ישנו בית כנסת הנקרא "צלאת אלעז'מא" שנשא את שמו.[10] כן סופרו על אודותיו אגדות מופלאות.[11]

ביישוב הר ברכה הוקם בית כנסת על שמו.

תלמידיו

הערות שוליים

  1. ^ שם אביו מאיר - כרב ממרקש - מופיע בקונטרס קורא הדורות - כ"י משנת תקע"ח על חכמי מרקש מדור הגירוש עד לזמן הכותב, נדפס באוסף כתבי היד הרבניים בספריית מנדל גוטסמן 208 - 212 (נ"י תשנ"ח).
  2. ^ ראו דברי הרב חיד"א - ספר החיד"א עמ' צח (ירושלים תשי"ט)
  3. ^ ראו הקדמת הספר מר דרור (אזמיר ת"ץ) באתר HebrewBooks
  4. ^ רבי יעקב אבן צור, בספרו 'עת לכל חפץ', כתב קינה על פטירת רבי יצחק, כאשר התאריך הוא חודש אב ה'תע"א.
  5. ^ שו"ת משפט וצדקה ביעקב חלק א סימן קפב דף קז ע"ד. ועיין שם סימן קס שהזכיר הרב חביב טולידאנו את הרי"צ די לויה.
  6. ^ שו"ת משפט וצדקה ביעקב חלק א סימן שלא וחלק ב סימן מב.
  7. ^ הספר לשון לימודים נדפס על ידי הרב דוד עובדיה בתוך פאס וחכמיה חלק שני (ירושלים תשל"ט).
  8. ^ לשון לימודים אגרת קמח.
  9. ^ ראו: בקונטרס "'ואלה תולדות יצחק"' שבסוף הספר זוכר ברית אבות - הקונטרס עוסק ברבני משפחת דילוייה (תש"ע).
  10. ^ חביב אבגי אבני זיכרון לקהילת מראקש פרק ד (לוד תשס"ד).
  11. ^ ראו: מלכי רבנן עד א (ירושלים תרצ"א); שבח חיים (קזבלנקה תרצ"ט) וזוכר ברית אבות (תש"ע). אולם הרבה מהאגדות הנ"ל לא ידוע אם הן על רבי יצחק הנ"ל או על רבי יצחק דלויה מהמאה ה-16 שהיה ראש שושלתו של רבי יצחק הנוכחי.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0