רבי יעקב יצחק רבלסקי
 | |
| לידה |
כ"ה באדר ב' תרמ"ו מידן, אוקראינה |
|---|---|
| פטירה |
י"א בטבת תשי"א תל אביב |
| מקום קבורה | בית הקברות נחלת יצחק |
| מקום פעילות | קישינב, תל אביב |
| תחומי עיסוק | רב, ראש ישיבה, דיין |
רבי יעקב יצחק רבלסקי (כ"ה באדר ב' תרמ"ו - י"א בטבת תשי"א) היה ראש ישיבת קישינב ודיין בבית הדין הרבני בתל אביב.
ביוגרפיה
נולד בעיר מידן שבאוקראינה בכ"ה באדר ב' תרמ"ו לאביו החזן רבי שלמה רבלסקי מחסידי סקווירא. למד בישיבת קישינב, והיה לתלמידם המובהק של הרב פרנקל מסורוקה ורבי גמליאל רבינוביץ[1]. נישא לבתו של רבי אברהם ברון, שהיה שוחט ובודק מפורסם בצדקותו וביראתו[2].
כיהן כרב בעיר מידן שבאוקראינה, וכן בחבל פודוליה שברוסיה הסובייטית[3].
לאחר מלחמת העולם הראשונה, בה נחרבה קהילת מידן על ידי צבא האימפריה הרוסית, עבר להתגורר בעיר קישינב שבמולדובה[2].
בשנת תרפ"ד, התמנה לכהן כראש ישיבת קישינב, במקומו של רבי בן ציון שיינברגר שעבר לכהן כרב בקהילה היהודית בדומברוביץ. גישתו בלימוד היתה שאין להרבות בקושיות ופלפולים אשר מביאים לתסבוכת של הסוגיה, אלא יש ללמוד היטב את הסוגיה הלכה למעשה, כדי להגיע לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא[4]. עם השנים, התעוררו ויכוחים אידיאולוגים בין תלמידי הישיבה, שגרמו לפילוג בישיבה, כאשר חלק מהתלמידים המשיכו ללמוד אצלו, וחלקם עזבו לטובת רבנים אחרים שהגיעו במקומו[5].
בשנת תרצ"ה עלה לארץ ישראל[3]. בהיותו בארץ ישראל, כיהן כחבר בית הדין הרבני בתל אביב[5].
נפטר בי"א בטבת תשי"א, ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק בגבעתיים.
משפחתו
הרב רבלסקי הותיר אחריו שלשה בנים:
- חיים רבלסקי, עבד כמזכיר בספרייה הלאומית בירושלים.
- הרב משה רבלסקי[דרושה הבהרה], נפטר בי"א בניסן תשמ"ט.
- הרב עקיבא רבלסקי
הערות שוליים
- ↑ אביו של רבי לוי רבינוביץ, וזקנו של הרב גמליאל רבינוביץ מירושלים.
- ^ 2.0 2.1 גליון באר בשדה, פרשת וארא תשפ"ה, עמ' 8.
- ^ 3.0 3.1 קובץ שערי ציון, תרצ"ו.
- ↑ ישיבת קישינוב, איגוד תלמידי ישיבת קישינוב, תל אביב תש"כ, באתר אוצר החכמה.
- ^ 5.0 5.1 גליון באר בשדה, פרשת וארא תשפ"ה, עמ' 9.