רבי יוסף בן ג'וייא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קברו של הרב יוסף בן ג'ויה בהר הזיתים

רבי יוסף בן ג'וייא (או: אבן ג'וייא; נפטר ג' באב תקכ"ח, 17 ביולי 1768) היה רב ארץ ישראלי, מחכמי צפת וירושלים, שד"ר כוללות צפת, ומחבר ספר ההלכה "טל אורות" על ל"ט אבות מלאכה.

ביוגרפיה

נולד בצפת, אביו נפטר בצעירותו והוא מכונה "בן ג'וייא" על שם אמו. הוא התפרסם כאחד מחשובי רבני צפת בדורו. ב-1742 יצא לאירופה כשד"ר עם הרב יום טוב סבן, בראשית חורף תק"ג (1942) שהו בערי טורקיה, ובתק"ד (1744) עברו בערי איטליה והשתהו באנקונה. באנקונה התיידד עם הרב משה חיים מורפורגו, בנו של הרב שמשון מורפורגו מחבר "שמש צדקה". קשריו עם רב זה נמשכו גם לאחר שובו לצפת בחודש אייר תק"ו, 1746.

כנראה לאחר רעידת האדמה שפקדה את הגליל ב-1759, עזב את צפת ועקר לירושלים; הוא נמנה בין רבני העיר במסמכים שונים.

חידושיו מוזכרים בספרי בני דורו וגם בכתבי חכמי הדור שאחריו, כמו בכתבי החיד"א שמצטט דברים שמסר לו אביו בשם הרב אבן ג'וייא.

הוא נפטר בירושלים בג' באב תקכ"ח, 17 ביולי 1768, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים.

ספרו

ספרו הנודע הוא "טל אורות" העוסק בהלכות ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת, מלבד נושאים אלו מכיל הספר הערות ודיונים בדברי רבי מרדכי בן הלל "המרדכי" על הלכות ברכות, שבת ועירובין. שו"ת בהלכה, וחידושים על המקרא. הספר נדפס לאחר פטירתו, בשאלוניקי, בידי הרב חיים שלום מרגונאטו, מחבר "דרכי שלום", בשנת תקנ"ה (1795).

קישורים חיצוניים