רבי חיים שמעון הרינזון
 | |
| לידה |
1866 ט"ו בטבת ה'תרכ"ו |
|---|---|
| פטירה |
1940 (בגיל 74 בערך) כ"א בכסלו ה'תש"א |
| מקום פעילות | קלצק |
| תקופת הפעילות | ה'תרס"ו–ה'תש"א |
| השתייכות | רבני קלצק |
| רבותיו | אביו |
רבי חיים שמעון הרינזון (ט"ו בטבת ה'תרכ"ו, 1866 - כ"א בכסלו ה'תש"א, 1940) היה רבה של קלצק שבליטא ומייסד "ועד להצלת פליטים" לסיוע לפליטים יהודיים במלחמת העולם הראשונה.
ביוגרפיה
נולד במזריטש דליטא לרבי שלום דב רבה של דרצ'ין וקלצק ולחיה אסתר. בילדותו למד אצל אביו, וכבר בגיל 12 שנים היה עונה לשאלות הלכתיות בפני אביו[1].
בשנת ה'תרמ"ד נישא לחיה רייזל רוזנגרטן[2] מתושבי מזריטש. שש שנים ישב כמוסכם על שולחן חותנו והמשיך בתלמודו כשהוא רוכש במקביל השכלה כללית, ולאחר מכן נכנס כשותף לעסק מסחרי[דרושה הבהרה], כשאשתו המטפלת העיקרית בחלקו שבעסק.
בביתו הייתה ספריה תורנית גדולה, חלק מחידושי תורתו מופיעים בתוך הספר "היכלי שן" של אביו[3], שהוא היה מעורכיו.
באחת מנסיעותיו ליריד בלייפציג הוצעה לו רבנות העיר, אך הוא סירב לגור בגרמניה, מחשש לחינוך ילדיו באזור בו האורתודוקסיה מותקפת.
בשל בקשת אביו לראות את בנו יחידו "יושב על כס הרבנות, ומקדיש חייו לתורה", הוא ניאות לכהן כממלא מקום של גיסו, הרב אריה דבורצקי, בעיירות רבנותו השונות: טימקביץ, איוניץ, סטאביסק וז'טל. בגיל 40, אחר פטירת אביו בו' באלול ה'תרס"ו, מונה לכהן תחתיו כרבה של קלצק, בה כיהן ברבנות כשלושים וחמש שנים עד לפטירתו.
בשנת 1915, במלחמת העולם הראשונה, הקים בקלצק "ועד לעזרת הפליטים" מהאזורים הכבושים על ידי גרמניה. הוועד עזר לכ-3500 פליטים. מאוחר יותר, בשנת 1916, הואשמו יהודי קלצק בסיוע לאוייב הגרמני, ובעקבות כך נעצר על ידי השלטון הרוסי יחד עם גיסו רבי אליעזר יזגור ור' אברהם פימשטיין. לאחר שהחקירה לא העלתה דבר - הם שוחררו.
בשנת 1918, לאחר כיבוש העיר על ידי צבא הקיסרות הגרמנית, נבחר רבי חיים שמעון כשופט בבית משפט השלום בקלצק כנציגה של העדה היהודית. בתפקידו זה היה ממנהלי העיר בתקופת אי יציבות זו.
בעת הצהרת בלפור אמר רבי חיים שמעון כי הוא רואה בהצהרה זו פיסת נייר בעלמא, משום שמצהיר ההצהרה יכול לבטלה בכל עת שירצה, וכי תהייה להצהרה משמעות מעשית רק אם יפתחו את שערי הארץ לעליית מיליוני יהודים, ולא במכסות כפי מדיניות המנדט הבריטי[דרושה הבהרה]. כן עודד את עליית בניו לארץ ישראל בשנת 1933, וראה בכך הצלה מהצרה הבאה על יהודי אירופה.
בשנת ה'תש"א נפטר בעירו קלצק. בהלווייתו השתתפה אף משלחת מהמפלגה הקומוניסטית של ליטא. רעייתו הרבנית נפטרה יומיים לפני חיסול הגטו בקלצק.
משפחתו
בניו אליהו ושלום דב עלו לארץ ישראל בשנת 1933. חתנו רבי פסח הורביץ - ממלא מקומו כרבה של קלצק - נרצח בשואה עם שאר יהודי קלצק.
לקריאה נוספת
- א.ש. שטיין, פנקס קלצק, באתר אוצר החכמה