רבי זרח איידליץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי זרח איידליץ
לידה 1725
ה'תפ"ה
פראג, צ'כיה
פטירה 1780 (בגיל 55 בערך)
י"ב באייר ה'תק"מ
פראג
מקום פעילות פראג
רבותיו רבי יהונתן אייבשיץ
חיבוריו
  • אור לישרים
  • מלאכת מחשבת
  • חידושי רבינו זרח איידליץ

רבי אברהם משה זרח איידליץ מפראג (ה'תפ"ה - י"ב באייר ה'תק"מ), דיין בבית הדין, מגיד מישרים וראש ישיבה בפראג, מחבר הספר "אור לישרים".

תולדות חייו

נוסח מצבתו

פ.נ.יום ד' אייר בצל שדי יתלונן[1].
פ"נ הרב המאה"ג המפורסם העניו החסיד החריף והבקי,
כבוד שמו מוהר"ר זרח בן מוהר"ר מאיר איידליץ ז"ל,
ארץ לוטי בעלטה ושמים בערפל,
בשגם השמש בא אשר זרח במו אופל,
רגשו מוסדי ארץ תבל ויושביה אף בוחן ואופל,
הלא תדעו כי היום שר וגדול בישראל נפל,
מושל ביראת אלוקים צדיק ועניו ורוחו שפל,
מורה דעה לתלמידיו ארבעים שנה בתדירות,
שאל נא על הדרך הנמצא איש כזה מדור דורים,
הי' יקר כזה ולא אבה מעולם להנות מאחרים,
זה קבר איש אלוקים עמדו והתעוררו העוברים,
ראו איך אבן השוהם נדבק בין רגדבי הרים,
חלחלחה ורעד בא בא מי עוד יגהה מזורים,
זבול ומעון פתחו שערים ויבא צדיק יסוד עולם,
להמליץ טוב בעד יתר הפליטה לצורם וגואלם.

נולד בשנת תפ"ה בפראג לרבי מאיר. אביו נפטר בצעירותו, והוא גדל בבית רב העיר - רבי יהונתן אייבשיץ, ממנו למד תורתו. בילדותו למד אצל רבי שמעון פערלש, מלמד התינוקות בפראג.

נשא את איידל, בתו של הגביר פייבל ירושלמי מפראג שפרנסו שנים רבות, ולאחר מכן אשתו פרנסה את ביתו. בסוף ימיו, לאחר פטירת אשתו, ירד מנכסיו, ובשל סירובו להתמנות לרב בשכר - החליט להדפיס לפרנסתו את ספרו "מלאכת מחשבת" על חכמת החשבון.

כאשר התפנתה משרת הרבנות בפראג ביקש להתמנות לתפקיד ללא שכר, אך לבסוף נבחר רבי יחזקאל לנדא לתפקיד, ואילו הוא שימש כדיין בבית דינו. כמו כן כיהן כמגיד ומוכיח בפראג, כאשר אף הנודע ביהודה הגיע לשמוע את דרשותיו[2]. בפראג היו המגידים מכהנים אף כראשי הישיבה, ואכן הוא ניהל את ישיבתו בעיר כארבעים שנה, והיו לו אלפי תלמידים[3].

בדרוש הראשון בספרו "אור לישרים" טען שאמירת לשם יחוד היא עצה שלא יחטפו הסטרא אחרא את המצוות, זאת על אף שהנודע ביהודה התנגד לאמירת לשם יחוד, ואף על פי כן הסכים הנודע ביהודה לספרו. רבי יואל טייטלבוים[4] כתב כי נראה שלאחר שאמר רבי זרח טעם זה - הסכים לכך הנודע ביהודה.

נפטר בפראג ביום רביעי פרשת אמור, י"ב באייר ה'תק"מ, ונטמן בבית הקברות היהודי העתיק בפראג. רבי אלעזר פלקלס הספיד אותו, ובין הדברים אמר עליו ”יגע בתורה בעשר אצבעות, העמיד תלמידים הגונים למאות ולאלפים בקיאים וחריפים, ומעולם לא נהנה מאור תורתו הנאת שוה פרוטה”[5].

חיבוריו

  • מלאכת מחשבת - נדפס בפראג בשנת ה'תקל"ה.
  • אור לישרים - על שם ספרו זה נתפרסם בעיקר, והוא מכיל 14 מדרשותיו. נדפס על ידי בנו ר' משה בשנת ה'תקמ"ה. הנודע ביהודה כתב בהסכמתו "כי בוודאי הקורא בדרושים הללו יתן אל לבו יראת בוראו ויתגבר כארי לשוב בתשובה שלימה", ורבנים רבים המליצו ללמוד בספר זה. בשנת ה'תש"ב נדפס שוב בבודפשט.
  • חידושי רבי זרח איידליץ - על מסכת ביצה, נדפס בשנת ה'תש"כ על ידי ישיבת ערלוי.
  • חלק קטן מכתבי תלמידיו נדפסו בשנת ה'תשל"ה בספר "ממשנתם של חכמי פראג".

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כנראה שהוא טעות וצ"ל יתלנן [בלי ו'], כי הוא נפטר בשנת תק"מ - וכמו שכבר הספידו אז רבי פלקלס, אלעזר בן דוד, עולת חודש - ג, ג.
  2. ^ כפי שמעיד הנודע ביהודה בהסכמתו לספר אור לישרים.
  3. ^ כנכתב בהסכמת רבי אליעזר פלקלש לספרו אור לישרים: "העמיד תלמידים למאות ולאלפים בקיאים וחריפים"
  4. ^ רבי יואל טייטלבוים, ויואל משה, מאמר ישוב ארץ ישראל, עמ' רמ"ח-רמ"ט
  5. ^ פלקלס, אלעזר בן דוד, עולת חודש - ג, ג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)