רבי דוד דה פומיס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי דוד דה פומיס
לידה 1525
ד'רפ"ה
פטירה 1593 (בגיל 68 בערך)
ד'שנ"ג
מדינה איטליה
מקום מגורים ונציה
תחומי עיסוק רפואה ופילוסופיה
חיבוריו צמח דוד, סוכת דוד, מגדל דוד, התנצלות רופאי ישראל
בת זוג ספרינצה
אב רבי יצחק

רבי דוד דה פומיס (תרגום:"רבי דוד מן התפוחים") (ד'רפ"ה 1525 - ד'שנ"ג 1593) מגדולי חכמי איטליה, רופא ופילוסוף.

ביוגרפיה

מוצאו

משפחתו של רבי דוד נקרא "מן התפוחים" (באיטלקית: "דה פומיס") והיא מיוחסת לשבט יהודה, על פי האגדה משפחתו "מן התפוחים" הייתה אחת מארבעת המשפחות אותם הגלה טיטוס לרומא לאחר חורבן בית המקדש השני. לאחר פטירת אבי המשפחה רבי יצחק הקדוש דה פומיס, התפזרה המשפחה ברחבי העולם, אולם רובה השתקעו בספוליטיה שבמחוז אומבריה[1].

נעוריו

זמן קצר קודם לידתו החלה המלחמה האיטלקית, ובעקבותיה נדדה משפחתו למקומות שונים באיטליה. כבר בילדותו הוא הרבה ללמוד, כפי שהעיד על עצמו שהוא היה: "יושב בין המשפתים מעיין בהלכה, בלתי חבר ומלמדי". בשנת ד'רצ"ב (1532) התיישב אביו בעיר טודי, והוא החל ללמוד מקצועות רפואה ופילוסופיה אצל דודו רבי יחיאל רחביה אלאטינו.

בשנת ד'ש"ה (1545) עבר ללמוד מקצועות אלו באוניברסיטה בפירוגיא. בשנת ד'שי"ב (1552) קיבל את תואר "דוקטור" והתיישב במגליאנו הסמוכה לרומא, שם שימש כרופא וכרב.

נדודיו

הספר "צמח דוד"

ב-14 ביולי 1555 (ד'שט"ו) הוציא פאולוס הרביעי בולה בשם Cum nimis absurdum שכללה שורה של גזרות כנגד היהודים במדינת האפיפיור. בין השאר כלולים בבולה זו: ההוראה על הקמת גטו רומא, שלפיה היהודים הוכרחו לחיות ברובע סנטאנג'לו שבעיר, ההוראה ליהודים לחבוש כובע או מטפחת צהובים, הגבלת העיסוקים המותרים ליהודים לחלפנות כספים בעיקר, איסור על עיסוק ברפואה ואיסור על קשרים חברתיים בין נוצרים ליהודים.

איסור העיסוק ברפואה פגע ברבי דוד, ובשל כך עזב את מדינת האפיפיור ונדד ברחבי איטליה, לבסוף התיישב בסבונה (אנ') שם שימש כרופא לשר קונטי ניקולה אורסינו. בסבונה נפטרו אשתו ושני בניו. לאחר מכן נדד שוב בין ערי איטליה.

בשנת 1562, מספר שנים לפני מות האפיפיור שאחריו, פיוס הרביעי, שכנעו רבי דוד לבטל את גזרות קודמו, אולם לאחר מותו יורשו פיוס החמישי החזיר את גזרותיו בחזרה. זמן קצר לאחר מכן נישא בשנית לאישה בשם ספרינצה, לאחר נישואיו התיישב בונציה.

נפטר בשנת ד'שנ"ג (1593)[2].

חיבוריו

  • צמח דוד - מילון ארמית - עברית נכתב על פי ספר הערוך וספר השורשים לרד"ק, את הספר כתב רבי דוד עוד בילדותו והוא נדפס בשנת ד'שמ"ז בונציה, בתחילת הספר כתב רבי דוד את קורות חייו.
  • התנצלות רופאי ישראל - בספר נלחם רבי דוד על זכויות היהודים, ותובע מהממשלה לתת אמון ברופאים היהודים.

ידוע על עוד שני ספרים בשם "סוכת דוד" ו"מגדל דוד" אותם מזכיר רבי דוד בספרו "צמח דוד".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. יחוסו של רבי דוד לאבי המשפחה הוא: א) רבי יצחק הקדוש דה פומיס. ב) רבי עובדיה דה פומיס. ג) רבי יצדק[דרושה הבהרה] דה פומיס. ד) רבי מנחם דה פומיס. ה) רבי אברהם דה פומיס. ו) רבי יצחק דה פומיס. ז) רבי אליעזר דה פומיס. ח) רבי יצחק דה פומיס. ט) רבי דוד דה פומיס.
  2. מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לגדולי ישראל בערכו.